חסד לאברהם, בריכת אברהם כ״בChesed LeAvraham, Breichat Avraham 22
א׳והנה מצינו תרופה להרגיל אדם עצמו באלו הדברים מעט מעט, עד שאפשר שעל ידי התרופה הזאת יתרפא מחולי הגאוה, ויכנס בשערי הענוה, והיא תחבושת הנעשה מג' סמים, הא' שירגיל עצמו שיברח מהכבוד כל מה שיוכל, מפני שהכבוד שהאדם מתנהג בו יהיה סיבה שיכבדוהו בני אדם ויתלמד בהם על צד הגאוה, ויתרצה הטבע תמיד בענין ההוא. הב' שירגיל מחשבתו לראות בבזיונו, ויאמר עם היות שבני אדם אינם יודעים גריעותי מה לי מזה, וכי אין אני מכיר בעצמי שאני נבזה בכך וכך, אם בהעדר הידיעה, וחלישות היכולת, ובזיון המאכל והפרש היוצא ממנו, וכיוצא, עד אשר ימאס בעיניו כדכתיב נבזה בעיניו נמאס. הג' שיחשוב על עוניו תמיד, וירצה בטהרה, ובתוכחות, וביסורין, ויאמר מה הם יסורין היותר טובים שבעולם שלא יטרדוני מעבודה, אין חביב מכלם באלו שיבזוהו ויחרפוהו ויגדפוהו, שהרי אלו לא ימנעהו ממנו כחו, ואינו כחלאים, ולא ימנעו אכילתו ומלבושיו בעוני, ולא ימנעו חייו וחיי בניו מיתה, א"כ ממש יחפוץ בהם, ויאמר בלבו מה לי להתענות ולהסתגף בשקים ומלקיות המחלישים כחי מעבודת הש"י, ואני לוקח אותם בידי, טוב יותר שאסגף בבזיון בני אדם וחרפתם לי ולא יסור כחי ולא יחלש, ובזה כשיבאו העלבונות עליו ישמח בהם ואדרבה יחפוץ בהם ויתאוום. ויעשה משלשה סמים אלו תחבושת אל לבו, ויתלמד בזה כל ימיו. וזמש"ל:
1