חסד לאברהם, בריכת אברהם כ״וChesed LeAvraham, Breichat Avraham 26
א׳האיך ירגיל האדם עצמו במדות החסד
1
ב׳עיקר כניסת האדם אל סוד החסד הוא סוד האהבה, ועיקר האהבה לאהוב את ה' תכלית האהבה, שלא יניח עבודתו על שום סיבה, מפני שאין דבר שיהיה אהוב לפניו, ולזה יתקן תחלה צרכי עבודתו ואחר כך המותר יהיה לשאר הצרכים. ויהיה האהבה הזאת תקוע בלב בין יקבל טובות מאת הקדוש ברוך הוא בין יקבל יסורין ותוכחות, יחשבם לאהבה לו כדכתיב נאמנים פצעי אוהב, וכדכתיב בכל מאדך ופירשו בכל מדה ומדה וגו', כדי לכלול כל המדות בחסד, ונמצא סוד הנהגתו מהמלכות, ועם היות שהיא פועלת דין קושרה בחסד, והיינו מדת נחום איש גם זו, שהיה אומר גם זו לטובה, רצה לקשרה תמיד בצד החסד הנקרא טוב, והיה אומר גם זו שנראה שהיא בשמאל קשורה בגבורה, אינו אלא לטובה שהיא קשורה במדת החסד, והיה שם דעתו אל צד הטוב במדה ההיא ומסתיר דיניה, וזו היא הנהגה גדולה להקשר בחסד תמיד:
2
ג׳בתיקונים פירשו איזו חסיד המתחסד עם קונו, והענין שגמילות חסדים שאדם עושה בתחתונים אינה במדת החסד העליונה אלא חסד בתחתונים, ועיקר החסד לגמול חסד עם קונו, ועתה צריך לדעת כמה הם מדות גמילות חסדים בבני אדם וכולם יעשה עם קונו למעלה, אם ירצה לקנות מדת החסד, ולזה נאמר כי מדות גמילות חסדים הם אלו:
3
ד׳ראשונה, בלידת האדם לגמול כל מה שיצטרך למזונו, אם כן גם יעשה עם קונו, ויעלה בדעתו עד אצילות הבינה התפארת ויתקן שם כל מה שיצטרך, שיהיה אצילות התפארת לצד ימין, כדי שיצא הולד בלי מום כלל, כדאמרינן ותוציא כאור משפטינו קדוש, דהיינו שיצא התפארת משפט לצד האור שהוא הימין, ויהיה קדוש נבדל מן הגבורות, ובזה נכלל היותו מכוון במעשיו לקשרו תמיד בחסד, ולהוציאו מן הבינה בצד החסד, ואז יצא הולד מזורז ומלובן, וכמעט בזה נכלל כל אזהרה שבתורה, כדי שלא יעורר תגבורת הדינים שם ויהיה קושי בלדתה:
4
ה׳שניה, לימול את הולד, דהיינו לעשות כתיקוני מצוותיו, שכל איזה צד קליפה וערלה המטפלת אל היסוד ימול אותה, וירדוף אחר כל אותם הגורמים שם ערלה ויחזירם בתשובה, בענין שבהיותו מל את ערלת לבבם גורם שיהיה הצדיק בלי ערלה, ויעמד בחזקה לתקן כל הדברים הגורמין שם ערלה, ולזה פנחס כשמל ערלת בני ישראל זכה אל כהונה, מפני שגמל חסד עם קונו בסוד המילה, שמל היסוד מערלת בני ישראל זכה אל החסד, וכן מזה ילמוד אל כל שאר מדות החסד:
5
ו׳שלישית, לבקר את החולים ולרפאותם, כך ידוע שהשכינה היא חולת אהבה מהייחוד כדכתיב כי חולת אהבה אני, ורפואתה ביד האדם להביא לה סמנים יפים, כדכתיב סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים, ופירשו בתיקונים שסוד אשישות דהיינו כל הדברים הקושרים במלכות באיש י חסד ובאשה ה גבורה בשתי זרועות, ושם היא נסמכת עליהם, ומי שעושה זה סומך החולה בחליו. הב' רפדוני בתפוחים, פירוש שהיא קשורה בין נצח והוד שהם רפידתה והכל נכלל שם. ומלת לבקר החולה יורה לבקרה ולזכור ממנה ולחלות פניה, יקבל מאכל עליון ומשתה עליון מידה, כדרך שהוא בחולים הגשמים כך יהיה בחולים העליונים, ורפואתם בידנו וראוי לבקרם:
6
ז׳רביעית, לתת צדקה לעניים, וכן הם יסוד ומלכות עניים, והצדקה לעניים אלו פירשו בתיקונים דהיינו לקיים צ' אמנים, ד' קדושות, ק' ברכות, ה' חמשה חומשי תורה, בכל יום. ועל דרך זה צדקה היא מהתפארת וניתנת לעניים יסוד ומלכות, וכל מה שימשיך אליהם לק"ט מהספירות כלם, שכח"ה מסוד העומר העליון, ופא"ה שהיא מסוד המדות כדכתיב לעני ולגר תעזוב אותם, שאפילו התפארת גר למטה במלכות וצריך לתת לו מאלו הענינים, וכן מעשר עני לתת המלכות מעשר אל היסוד הנקרא עני, ואם יקשרנה בתפארת יתן מן המעשר אל הגר, וכמה ענינים נכללים בזה:
7
ח׳חמישית, הכנסת אורחים, הם התפארת והיסוד, אורחים לתת להם בית מנוחה שינוחו בה דהיינו המלכות, כיון שהם הולכי דרכים להכניסם שם, ולפי המתבאר בזוהר שזו המצוה מתקיימת באותם שהם הולכי דרך שיחו בתורה שגורמים שיהיו האורחים במלכות, וכן בזה הוא כל העושה ייחוד אל התפארת במלכות וקובע מקום לתורתו וכיוצא בזה, ועושה שהתפארת יעשה מלונו במלכות (ולתת לה שם בה אכילה) וכן פירשו בתיקונים, ואלו האורחים צריכים אכילה, שתייה, לויה, דהיינו שצריך להכניס התפארת והיסוד במלכות, ולתת להם שם בה אכילה שפע עב שהוא מצד הגבורה המתוקה, ושתייה מן היין המשומר ומחלב המתמתק לקשר התפארת והמלכות, כן פירשו ברעיא מהימנא, והלויה להביא עצמו ונשמתו שם עמהם בדיוקן עליון ללותם שם עוד להביא הספי' שם עמהם לעשות להם לוויה טובה והיינו ללוותם, וכיוצא. כמה דברים הם נכללים בענין זה, זה הכלל ידמה צורך הדיוט ברמיזתו ויעשה למעלה כיוצא בו, אחר שיהיה בקי בסודות. וזמש"ל:
8