חסד לאברהם, בריכת אברהם ו׳Chesed LeAvraham, Breichat Avraham 6
א׳כי חפץ חסד הוא
1
ב׳הענין שיש בהיכלות מלאכים ממונים לקבל גמילות חסדים שבני אדם עושים בעולם הזה, וכאשר מדת הדין מקטרגת על ישראל מיד אותם המלאכים מראים חסד ההוא, והקב"ה מרחם על ישראל מפני שהוא חפץ בחסד, ועם היות שהם חייבים אם הם גומלים חסד זה לזה מרחם מצד זה, וכמו שהיה בזמן החורבן כתיב בא אל בינות לגלגל וקח וגו', פירוש דהיינו גבריאל שלקח גחלים להשליך על ישראל, והיינו סוד גבריאל שר הדין והגבורה, ונתן לו רשות לקבל כוחות הדין, בינות לגלגל מתחת הכרובים מאש המזבח דהיינו דין גבורת המלכות, והיה הדין מתחזק עד שבקש גבריאל לכלות הכל ולקעקע ביצתן של ישראל מפני שנתחייבו כליה, וכתיב ויראו ידי אדם מתחת וגו', והיינו שאמר הקב"ה גבריאל הם גומלי חסדים אלו עם אלו, ומפני שהם גומלי חסדים אלו עם אלו אף אם חייבים ניצולו, והיה להם שארית. והטעם מפני שמדה זו כי חפץ חסד הוא רוצה במה שישראל גומלים חסד, ואותו צד מזכיר להם עם היות שאינם כשרים בצד אחר:
2
ג׳אם כן במדה זו ראוי לאדם להתנהג אף אם יראה שאדם עושה לו רעה ומכעיסו אם יש בו צד טובה שמטיב לאחרים, או מדה טובה שמתנהג כשורה, יספיק לו צד זה לבטל כעסו מעליו, וירצה לבו עמו ויחפוץ חסד, ויאמר די לי בטובה זו שיש לו, וכל שכן באשתו, כדפירשו רז"ל דיות שמגדלות, דיות שמצילות אותנו וגו', כך יאמר בכל ענין די לי בטובה פלונית שעשה לי או שעשה עם פלוני או מדה טובה פלונית שיש לו ויהיה חפץ חסד. וזמש"ל:
3