חשבון הנפש קס״אCheshbon HaNefesh 161
א׳אבל בימי דוד לא היתה הבינה לבדה מספקת עוד, והמציא אותה עצה נפלאה של (תהלים ט"ז) שויתי ה' לנגדי תמיד דהיינו לצייר במחשבתו כאילו עומד לפני כסא המלך היושב ומשגיח עליו בכל עסקיו, ולפי שעדיין צריכה גם עצה זו לכח דורותיו של דוד, בכדי ללטוש לוח הנפש הבהמית לקבל אותה צורה בבהירות הראוי לפעול יראה ורעד ברואיה (סי' קנ"ט) ומה גם לעצור כח משך בנין הצורה ההיא מאברים שונים וגוונים הראוים לכ"א, ולהחזיקה עוד אח"כ בשלמותה זמן מספיק להכירה יפה בענין שתהא מוכשרת לפעולתה הנ"ל (עס"י קנ"ח), וממילא היתה זאת העצה אובדת סגולתה מדור לדור, עד שהוצרכו לתמכה בתחבולות שונות כנ"ל (סי' י"ד ט"ו) ועד אשר בדורות הננסין של עכשיו הרי זה בנין כבד, שאפי' מהלך הרעיונות בלבד פוררו וזורה לרוח באותו רגע (ע' ס"ס קנ"ח) ואע"פ שאנו יכולין ע"י ישוב הדעת מתונה כראוי לנו להסביר לנשמתנו עוד היום אמיתות דברי הרמ"א ז"ל בריש א"ח, מ"מ כבר שפלה קומת הבינה ונחלשה גבורתה בנשמתנו, נטשטש לוח נפשנו כנייר מחוק, ולא נשאר לנו ממנה רושם אחר, זולתי לצייר לנו כאילו שומעים אנחנו קול איש אחד מקרא אותכו אותו פסוק שויתי ה' וכו', או כאילו הוא כתוב לפנינו בדיו שחור על הקלף, וכך אנו כותבין זה בפועל על הסידורים והמנורות, או קורין ושוננין אותו מקרא בכל כחנו, ובכל זאת עדיין לבנו ריקן מאין שום ציור ופעולה של התעוררות כלל:
1
