חשבון הנפש קצ״אCheshbon HaNefesh 191
א׳אבל כשם שאין לו עינים ולא אזנים למשורר שוטה כשהוא מנצח בנגינותיו כנ"ל (סי' פח) כך אין דעה ואין בושה ולא הרגשה כלל אצל כל מיני שתויי ומטורף בעדן רעש המדות (עי"ס קפו) אלא צריך להמתין לעתים רחלים כשדעתו מיושבת ואזניו פקוחות לקבל מוסר (עי"ס מט), ולהשיאו עצה לנסות בכל מיני החבולות למדות הכבדות שנת"ל (בסי' לו מב וקפח), ולפי שיצה"ר של טחינה סתם, מתחבר לפעמים לאותו של התפארות וליצנות ואונאת דברים. וכיוצא בהן (סי' צח וקפט), אזי צריך לפרק את מקורה כנ"ל (סי' קפח) וליחד שבוע או חצי שבוע להתפארות, חצי לבדחנות וחצי לאונאת דברים כנ"ל (שם), או לנסות דרך החינוך המהופך (שם) ולהתחיל בנצחון של נסיונות קלים (שם סוף הסי') או להתרגל בשתיקה של רביע שעה למעל"ע תחלה, ואח"כ בחצי שעה, ובשעה וכו', וזהו מין חינוך של עיכוב פעולת הרוחות שנת"ל (סי' ב' ט', וסס"י ח') ועי"ס י"א:
1
ב׳הארכנו במדת השתיקה ואינו להג הרבה לפי דורנו שמצויין בו אנשים שהשתיקה קשה עליהן כתענית וכיקיצה מן השינה, שמתנמנמין ונופלים בהיסח הדעת:
2