חשבון הנפש רי״אCheshbon HaNefesh 211
א׳וכבר חלק לה השי"ת כח לנשמה האנושית לבחור לה איזו כוונה מיוחדת כחפצה ולהפקירה אצל נפש הבהמית בכדי להשתמש בה לציר מהלך הרעיונות לשעה עוברת ולהסיחה מדעתה אח"כ לגמרי או במקצת ולמנות אחרת תחתיה לפי צרכה, למה הדבר דומה למי שלובש בתי עינים מגוון של תכלת לראות הכל באור תכלת ואח"כ פושטן ולובש אדומים תחתיהן, אלא דמחמת שניתנה רשות להשתמש ולחזור להשתמש באותו ציר עצמו כנ"ל ולעשות ממנו הרגל ה"ז יוצא מתורת ציר מוטט ונעשה ציר קבוע ואינו צריך להטריח את הנפש המשכלת עוד ולבזבז מכחה הקלוש לחזור ולחדשו בכל פעם אלא קיים ועומד נחבא בקרן זוית תמיד ופועל במדה או תאוה מלומדת בכח גדול כפי הרגיל' וכמ"ש רז"ל (אבות פ"ה) הלומד תורה ע"מ ללמד וכו' והלומד ע"מ לעשות מספיקין בידו כו' לשמור ולעשות וכו', וכן יש לך חריפים להמציא בנינים של המצאות מיניה וביה, ועצות מרחוק או לסתור מה שבנו אחרים, ויש בקיאין בספרים רבים בעל פה, ולגמור העמוד מן השורה הראשונה, וכיוצא בזה, ובכל זאת אין בהם דעת להבין ולהורות אפילו בהלכה אחת על בוריה, מפני שהם צפנו בלבם ציר כללי של שכר עמלה, בהתחלת עסק הלמוד שלהם, ללמוד ע"מ לחדש ולפרוך או לשמור הדפין והשיטין, ולא נסתייעו אלא ללמוד שלא לשמה ולאותו מין שלא לשמה בלבד, והנה הלומדים הללו אינן מכירין עוד ביצ"ט או יצה"ר, שטמנו בקרב לבם בתחלה, אלא מפנים את דעתם להעמיק במקראות והלכות שונות בכל רגע במחשבתם (עי"ס רט). אבל יצר הלב שלהם קיים ואדוק בשלו, לעשות מהן גמיר סביר בעל הוראה ממציא מקנתר ולוהג וכו', וזהו ערמה הנפלאה של גנבת דעה הנפש הבהמית, מתנה יקרה מחסד עליון יתב' לאדם, והיא היא מלאכת החינוך שאנו עסוקין בה כאן, שיש בה כח נצח הפיל העצום ולהשיב את הרוחות למחוז חפץ הנשמה כנ"ל (סי' רא):
1