חשבון הנפש צ״דCheshbon HaNefesh 94
א׳והנה נתבאר לעיל (סי׳ יו״ד) שיש מיני הנאות של יצה״ר, ומיני עונג של יצ״ט, דהיינו בהמי ושכלי, אלא שחייב אדם לעבוד את קונו בשני יצריו, לפיכך צריך הוא לוותר ג״כ מקצת פנאי מימי חייו, בכדי לאמץ את נפשו הבהמית לעבודת הבורא כנ״ל (סי׳ ד׳), אבל מ״מ צריך לשום כל עיקר מגמותיה להתעלם בתענוגי הנשמה העליונה כנ״ל ולהיות משתלמת והולכת בהן מיום ליום, שעי״כ נקראים ימי חייה חיים אנושים, לא כן הרשעים שמאבדין את חלקם בחיים היקרים הללו, אלא מתים והולכין ומתגלגלין בקוף הנ״ל (סי׳ ג׳):
1