שו"ת חידושי הרי"מ, אבן העזר ל״חChiddushei HaRim Responsa, Even HaEzer 38
א׳ב"ה ט' ניסן תרי"ג לפ"ק.
1
ב׳תשובה שניה בענין הנ"ל. להרב ר' הערצקי מפיעטערקוב.
2
ג׳אד"ש הגם כי אני טרוד וקודם החג. עכ"ז לכבודו פניתי מעט. ומ"ש רו"מ ע"ד הח"צ בחלבה ארסי לילדיה מבעלה ולאחרים לא מזיק דל"ד לצמקו דדי' דהוי כחמור זה דעור כשמת משועבד לשכור חמור אחר כן דדי' לחלב משעבדי' להשכיר א"ע כדי לשלם דמי מניקה. ולענ"ד גם אם היה דומה הוי כספינה ויין זה דביש קפידא מצי לומר הבא היין וא"י ליתן יין אחר. כן לא נשתעבדה מעולם רק להניק בני' מבעלה והא קאימנא. ואם ארסי לילדים שלה ממנו אינה חייבת דודאי קפידא בין בני' לאחרים. וגם נסתחפה שדהו כחלה הבן במלמד בפרט דעכ"פ כדאמר קדושין י"ז בעושה מעשה מחט דעושה מקצת מלאכה לכ"ע אינו צריך להשלים בחלה. ואין האשה כחמור שנשאת רק להניק הבנים עוד יש כמה חילוקים. ומ"ש ראיה מנדרה שלא להניק שכ' תוס' דחייבת להשכיר מניקה והקשה דהוי כמנסך ולא שייך שלא יהא כו'. לענ"ד אין הפי' כלל מטעם מזיק רק כיון דהנקה בכלל המלאכות הוי מורדת ממלאכה ושאר מורדת כופין וכן בפשיעותא א"א לכופה להניק לכן או שתשכור כו' או תצא בלא כתובה כמו שסיימו תוס' כתובות נ"ט. ומה שתמה רו"מ על האחרונים כשבעל מחל השיעבוד מהא דח"מ סי' של"ג במלמד כו' שאי"ל שיעבוד הנער החילוק פשוט דשם הנער בעולם משא"כ בשעת נשואין הוי דבר שלא בא לעולם רק החיוב לו בכלל מעשה ידיה. ואישתמיט ליה למר שבאה"ע סימן קי"ד ג"כ זה הדין בנתחייב לזון ב"א דפטור האם לא מהני והוא מירושלמי. ובסימן קי"ב מבואר דמהני מחילתה על מזון הבנות וכ' שם ח"מ וב"ש ב' טעמים א' כנ"ל לדבר שלא בא לעולם וב' דנגרר אחר שאר מעשה ידיה. ובל"ז כיון דהחיוב עליו לזון קטני קטנים החיוב שלה רק לפרוע חוב שלי ומהני מחילתה על מזון הבנות וכ' שם ח"מ וב"ש ב' והרבה גדולים שעשו מעשה דרב גוברייהו. הסומך עליהם אין לערער כלל. וה' ישלח לו רפואה שלימה.
3
ד׳הק' יצחק מאיר.
4