שו"ת חידושי הרי"מ, יורה דעה ט״זChiddushei HaRim Responsa, Yoreh De'ah 16
א׳הנה בכורות מ"ו פירש"י הלך אחר אפי' דהיינו ראשו כו' והא פ' בתרא דיומא יליף מהך קרא דרוח חיים כו' בחוטמו. ומשמע עכ"פ דראשו היינו כל פדחת עד חוטמו. וכן בש"ס שם דאמר ר"י פדחת כו' אף לנחלה כו' יכיר כו' תני עד החוטם כו' ומשמע להדיא דפדחת היינו כולו דרוב אינו עד חוטמו. מ"מ לאשר בת' דרכי נועם הרעיש שלא ימולו כשנולד ליל ש"ק שמא הוציא ראש מבעוד יום והגדולים דחו דבריו והתשו' אינו תחת ידי כעת. עכ"פ נראה בידוע שהוציא מקצת ראשו חוץ לפרוזדור יש לחוש שמא הוציא רובו היינו כל הפדחת וכי המילדת הי' עיני' מבע"י עד שחשכה שלא הוציא מעט יותר:
1
ב׳והגם דבגמ' נדה דף מ"ב אמר האי הוציא כו' והוסיף שאלתות והרי"ף פ' ר"א דמילה דעייק כו' דבפנים פיו סתום כו' ומשמע דא"ל הוכחה היה נימול בשבת י"ל דהיינו משום דלא ראה כלל שהוציא ראשו:
2