שו"ת חידושי הרי"מ, יורה דעה ה׳Chiddushei HaRim Responsa, Yoreh De'ah 5
א׳הנה מחמת עדות הקצבים הפסול רק מחמת נוטל שכר על הוראתו שזה קנס שהוראותיו בטלין אולם אין זה פסול כמבואר בר"ן קדושין וש"ע ח"מ סי' ט' וסי' ל"ד דאף שלא עשה תשובה מ"מ כשר אותו עדות ודין שידוע שלא נטל שכר. א"כ על עופות שאין חשש שכר אף להמחמירין בפסול מחמת עבירה מ"מ בזה אין חשש כנ"ל. וכן פ' אלו טריפות ברש"י שפי' החשד דמיחזי כנוטל שכר על הוראתו וכל כיעור דליקח כו' פי' החשד שיאמרו בשביל כך זכהו לזה שיתן לו בזול ע"ש מ"ד ע"ב והיינו באיסור דע"א נאמן אפילו נוגע אין החשש כלל שפסק שלא כדין משום ממון ורק בממון. א"כ גם בנוטל שכר ממש ג"כ רק משום מה אני בחנם. ואף שמהרש"א פי' שם דמשום שעבר על מה אני כו' יחששו שזוכה כו' מ"מ מלבד שהפשוט ברש"י לענ"ד כמ"ש החילוק בין איסור לממון רק גם לדבריו הוא רק חשד. אבל לא שיהיה ע"י שעבר חשש פסול שקר לדידן. הגם שלשון רמ"א סי' י"ח שלא יבא להקל להכשיר כדי כו' מ"מ ג"כ י"ל שלא יהיה חשד דהוא מדברי הריב"ש סי' ת"ק ומבואר שם כדברי רש"י הנ"ל דנוטל שכר וכן ברמב"ם ז"ל משום חשדא. ובגמרא בכורות כ"ט אמר החשד דתם הוא ושרי ליה משום אגרא. וא"כ אפשר כדברי מהרש"א ז"ל ודוקא אילא ביבנה דחסיד וג"כ היו קוצבין לו השכר כך דלא היה איסור בזה רק משום אתי למחשדא ולנו אין חשש משא"כ בלקוח בעצמו שעובר על איסור דנוטל שכר שוב י"ל דיש חשש גם לדידן שמא מיקל משום שכרו. וכפשט לשון הרמ"א ז"ל וכן משמע לשון רש"י שם במשנה בכורות אין שוחטין דדלמא משום אגרא קשרי ליה והא בגמ' שם אמר להדיא רק דאתי למחשדי' ומשמע החילוק כנ"ל דבזה שבאסור שייך חשש כנ"ל. אך זה דוקא בבכור דקי"ל א"א רואה בכורי עצמו ולכך גם נוגע פסול משא"כ בשאר אסורים ולכך באמת הרמ"א צירף ב' הדינים שם שכ' וכן נהגו בקצת מקומות כו' וע"ש בט"ז. וגם אם חשבו דהטירחא לקלוף הסירכות הוא כשכר הבאה ומילוי ואף שמחויבים בל"ז מ"מ מוסיף להם שכר לא על ההוראה עכ"פ לא נפסלו בזה בעופות שאין חשש שכר נראה דלאו בכלל פסולי עבירה הן כנ"ל. רק העדות מב' וורדות אם הנער פסול גמור ע"פ ד"ת כמבואר בגב"ע אין נשאר רק ע"א מהכפר ולאו כלום בהכחשה אף לבעל נפש ולהחמיר גם בע"א וגם עדותו רק על א' מהשו"ב והב' אין עלי' שום עדות רק מהפסול:
1