חידושי הרי"מ על התורה, עקבChiddushei HaRim on Torah, Eikev
א׳רכ"ב
1
ב׳והי' לשון שמחה לפני השי"ת עקב היינו בעקבות משיחא תשמעון. שכשאנו עושים רצונו ית' בדור שפל חשוב הרבה. ונ"ל רמז שפעל זה ר' עקיבא שכ' בס' אור זרוע שע"ש זה קרא ספרו שנסתפק בשם עקיבא בא' או בה' וחלם לו פסוק זה. ס"ת עקיבה בה'. והלא בכ"מ נזכר בא' בגמרא וגם הרמז אביר יעקב הוא ר' עקיבא באלף. ונ"ל שהי' יעקב ידו אוחזת בעקב כו' שגבר על האלופים. ולקח האלף ונקרא ר' עקיבא וכשסרקו בשרו במסרקות ברזל פעל שלא יסתבכו השערות דעשו שנק' שפיר ויתפרדו כו' וכשזה נופל כו' מתקשר והקהיל ברבים קהילות בשעת סכנה וגרם תורה צוה כו' קהלת יעקב. ואז שאמר השי"ת למשה רבינו כך עלה במחשבה לפני נקרא ר' עקיבה בה'. שהוא עלי' מעקב לשם י"ה וגרם מחיית עמלק שיהי' השם שלם וזהו והי' עקב שהיא עקובה בה' בצירוף יחוד כל השם תשמעון שהאריך בשמע ישראל ותיקן שמעון את שבא ר"ע ולימד את לרבות ת"ח:
2
ג׳שבת ור"ח אלול ראה כת"ר ל'
3
ד׳כ' שער החצר כו' הפנימית הפונה כו' סגור ו' ימי המעשה כו' וביום השבת יפתח כו'. כמה שאדם סוגר פנימיות שלו שלא יכנס בו חשק עוה"ז. אז כשבאים הארות קדושות שבת או ר"ח נפתחין פנימיות הלב ומאירין בו אורות הקדושה בלי יגיעה. רק בשובה ונחת. כי ו' ימי המעש' הם אורות המבררי' טו"ר. ע"כ נק' כ"י בתולה וגן נעול חתום כי יש בכנ"י וכן בכל אחד מישראל נקודה בלב מעץ החיים וכפי שנועלין ומרחיב בית הפנימי היינו שהמשכתו בענייני העוה"ז הם כלאחר יד לא מעיקר רצונו ולפי ערך הסגירה הוא הבירור בחול וכשמגיע קדושת ר"ח שבת יו"ט נפתח השער הפונה קדים הוא כמו שישראל עלו במחשבה קודם בריאת עולם והוא נקודה הנ"ל. ונכנם בו ברכה וקדושה. והוא תוספות חב"ד וכח בנפש כנ"ל שנסגר. ועי"ז מאיר גם בחיצונית היינו לימי המעשה. שיוכלו לברר יותר ויותר. וכעין היכל ואמה טרקסין וממילא כל שבת ושבת נפתח ונכנס ברכה וקדושה יותר עד כל ימי חיי האדם. וכן בכל חודש. וזה שכ' האר"י ז"ל שיש עלי' לפנימיו' עולמות ולא לחיצונות דא"כ הי' רואין עלייתם ע"ש. ולפי ע"ד דמכ"מ זה הוא עליית חיצונית העולמות שמניחין הפנימיות לעלות שבימי המעשה היו נכנסין אם הי' נפתח ועתה מניחין ואין רוצים לאחוז. וזה ע"ה אימת שבת עליו. כן האימה ויראה שע"י עליית הפנימיות וראו וייראו ממך. כן באדם עצמו יראו מגשת ענייני עוה"ז שבאדם אל החפץ מרצון אמת שבו כי שורה עליו שם ה'. כמו תפילין שבראש וראו כו' כן שבת ויו"ט. ועי"ז מזדכך הרבה והתיקון בחול אח"כ יותר. כן כל כו'. וזה שנאמר חזק בריחי כו' ברך בניך כו' הוא בנין הפנימי גבולך שלום כו' וזה פריסת סוכת שלום בשבת שאומרים:
4