חידושי הרי"מ על התורה, תולדותChiddushei HaRim on Torah, Toldot
א׳פרשת תולדות רכ"ד
1
ב׳ואלה כו' אברהם הוליד. שיצחק אבינו שהי' מרכבה לפחד יצחק כמ"ש וישבע כו' בפחד אביו יצחק וא"א לצייר בשכל אדם שיוכל בו"ד לסבול יראה כזו. שהי' תמיד. ומזיעת יראת החיות הקודש נפיק נהר דינור ואיך הי' אפשר לו להזדווג ולהוליד. לולי מידת החסד של א"א שע"י העקדה נכלל אשא במיא. כמ"ש בזה"ק. עוד נראה להורות כי אינו נקרא תולדות יצחק רק מה שאברהם הוליד לאפוקי עשו שאינו נקרא זרע אברהם גם זרע יצחק אינו נק' כמ"ש בר"ה לזרעו תזכור:
2
ג׳במדרש אברהם הוליד כו' גיל כו' אבי צדיק גילה אח"נ בזמן שצדיק בן צדיק ויולד חכם כו' בן יגע בתורה כו' רחמים כו' הקב"ה מתמלא עליו רחמים חכם בני ישמח כו'. כי כשזיווג או"א אינו בטהרה כ"כ יש פסולת בבן ויגע לברר הטוב מהרע שלו להיות כלי לתורה ואין נקרא עדיין יגע בתורה ובצדיק בן צדיק ע"י שהוא אבי צדיק גורם שנולד בקדושה ברור. גיל יגיל כו' יולד חכם כו' שאין צריך ליגע בביטול פסולת והולך ויגע בתורה שהוא בירור הכולל לתקן חטא אה"ר. ב' פעמים גיל גי' אלקים שנמתק ונעשה שמחה שהוא שורש הגבורות בקדושה. ע"ש יצחק ולוים ברינה והעלאה לשורשו. חכם בני ישמח כו' ועל יגיעה זו שכבר נקרא שם בן עליו שורה רחמים כרחם אב ע"ב. והוא מידתו של יעקב. לזאת ע"י שתיקן אברהם חסד ויצחק גבורה. הוליד את יצחק שיהי' נולד יעקב תורה רחמי' כו' ולכך נא' לאברהם כי ביצחק יקרא כו' שיעקב לבד נק' תולדתו:
3
ד׳אברהם הוליד פרש"י שכולם העידו כו' לאשר אאע"ה הודיע בעולם מידת טובו של הקב"ה וחסדו וגרם לאהוב הש"י. ולכאורה יצחק ע"ה דהודיע דאית דין ודיין כמ"ש בזה"ק והביא לעולם יראה ופחד מהש"י נסתם קצת אהבת הש"י מידת א"א ואין זה ראוי שאבות הקדושי' כחד חשיבי לזה פעל שפניו ומידותיו כמו א"א והעידו כל העולם שמידת חסד של הקב"ה הוא שיהי' בעול' פחד ויראה מהקב"ה ושאברהם הוליד את יצחק ובזה נתוסף יותר אהבת הש"י בעולם ומכללות ב' המידות ויחידו נולד יעקב אבינו מידת אמת:
4
ה׳מכרה כיום כו'. תמוה מאוד ע"ש רמב"ן מה כיום גם השבעה כיום כו'. חנני ה' ית' הנה מחייבי' לזכור מכת בכורות כל יום. והוא שבכורי ס"א מעכב על בני בכורי ישראל על ענין הראשית שיש בלב ישראל להש"י שיהי' סובב כל חיי' ע"ז כמ"ש הוא חייך. אותה הנקודה נק' ראשית וכשהשי"ת מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית מתחדש זה הראשית בלב כל אחד מישראל וכל אומה מן ע' אומות יש לכל אחד ראשית אחר זו ניאוף וזו ממון ולזו כבוד וכדומה עיקר נקודתם. וזה שהחזיר התורה כו' תשובת ישמעאל ועשו וכדומה. במצרים הוא נכלל כל המידות המכסים על הקדושה וירדו ע' נפש ונתבררו עד שיצאו והכה בכוריהם ונתגלה בכורו ישראל כמ"ש כה כו' בני בכורי ומה שנעשה ביציאת מצרים מועיל בכל יום וע"י מכות בכורות נתגלה ראשית של ישראל ולפי שלא היינו ראיי' כו' ביד חזקה ולכך רדפו ויצעקו והי' גמר הגאולה סמוך לתפלה כן נסמכו כו'. זכרתי כו' אהבת כלולותיך שהגם שבהתפשטות המידות לא נתבררו כראוי. עכ"ז הנקודה שנק' ראשית הוא כראוי ועי"ז ספרו מ"ט יום לברר מזוקק שבעתים. ואז רדף ראשית גוים שעמלק הוא כלל הראשית שלהם שנגד הנקרא כללות שבלב ישראל ונקרא ברית בזה הוא הקישור והדיבוק להש"י בכל חיות וכוחות שלנו. וז"ש בלעם טוב לך להיות נעבד מע' אומות הוא שאם יכניעו כל אחד רע שלו. כבוד יותר משיתבטל הרע ויעבדו בנקודה הכללית שזהו ענין ישראל וישורון והש"י השיב טוב פת כו' ושלוה כו' מבית כו' זבחי ריב היינו לחם כל א' וכוונת הרשעי' לגנוב מהקדוש' שישאר הרע והפסול' בעולם וזהו נוגה דגנב ומפתי כו' והכח בא ממה שיש בישראל שגונבים מהקדושה כדי שיהי' להם נייחא בעולם. וזהו ע' של עמלק וע' של בלעם וע' של עשו שיש בהן עין רע. ויוסף פורת עלי עין ועמד שלא יביט ברחל שהיא כנסת ישראל. וזהו בכורה שלו שרוצה לעבוד במידות רעות שלו. ולפעמים לבטלם שיהי' טוב ורע בעולם מעורב. וז"ש יהי' רשע זה מקריב שהקרבנות שלו יהי' להמשיך ולהגדיל כח התערובות כמו בלעם בקרבנות בלק וזהו נוגה כאור שמפתה שנראה ג"כ כיום ולא כחושך. וזו שקנה ממנו הבכור' שהוא כיום שאותה הארה שהוא כיום תהי' של יעקב ויבטל להקדושה שלא לגנוב וממילא נעשה החשמל שכ' ומתוכה כו' שהוא המלבוש כ"כ בדברי האר"י ז"ל והוא הכתונת אור בגדי אה"ר וירא ריח בגדיו אח"כ שמזה בא ריח בגדיו: יוסף משותא שצווח ביסורין הגדולים שנעשו לו אוי לי שהכעסתי בוראי לא על היסורין כמ"ש הרמב"ם ז"ל הטעם בגט מעושה כדין כמ"ש במדרש על זית כו' וזה ריח לה' שחלבנה ניתן ע"י תערובות בסי' קטורת כשנשרף לא כשהוא קיים וזה גיאות נוגה שע"י פרישתו מטומאה שהי' בו הוא בחילא סגי שבע"ת עומדים ואין צדיקים גמורים יכולים לעמוד אולם זה רק כשנשרף ונתבטל אל הקדושה והוא עפר תחת רגלי צדיק לא כשמתגאה. ובזה נופל לנוקבא דת"ר וע"י שבטל לפעמים להקדושה יש לו כח אחר כך להתגאות. והוא מנפלאות הבורא ית' שלולא יניקתם מהקדושה אין שום חיות להס"א רק מהנ"ל שהיא לפעמים ודרך מקרה וז"ש ויקר כו' גם אשר קרך. לא באלה חלק יעקב רק קבלתו עול מלכות שמים הוא להיות תמיד תחת עולו של הקב"ה קבוע שלא להפריד רגע א' וז"ש הולך למות שהילוך שלו בעבודה הוא למות לבטל את עצמו ואינו חפץ בביטולו ומכר זה ליעקב מזה נעשה שבעלי תשובה מישראל להם ריח הנ"ל כשמתים על קידוש השם ועי"ז נעשה מחיית עמלק:
5
ו׳הנה הש"י צדיק וישר לשלם לכל א' כמעשהו. ע"י שקיים עשו כיבוד אב הי' המשפט שלא לגלות ליצחק שבנו עשו רשע מוחלט. שיהי' לו צער ע"י. גם לא הי' אפשר ליעקב לקבל הברכות עד שיקיים כיבוד אם במסירת נפש כמ"ש שמע בקולי כו' אמרה רבקה גם שיכול להיות אולי ימושני אבי כו' וממילא נפל כח של עשו שלא קיים אז כיבוד אב שהלך להביא מגזל וטמאים. גם לא לבש הבגדים לשמש אביו כי כשזה קם זה נופל:
6