חכמת אדם נ״וChokhmat Adam 56
א׳דין באיזה ענין מותר להשתמש בכלי של איסור:
כלים של נכרי שנשתמש בהם בודאי בצונן ואין בו חשש שמא נשתמש בו איסור ע"י מליחה או כבישה מע"ל מותר לכתחלה להשתמש בהם לאחר הדחה ואם יש חשש שמא נשתמש בו בחמין או מליחה או כבישה אסור להשתמש בהן חמין עד לאחר הגעלה ולענין להשתמש בהן בדברים צוננים אם אינם מקונחים יפה עד שיודע בודאי שלא נדבק בו שום שמנונית אסור להשתמש בהן אפי' דברים יבשים שאינם חריפים אם אין דרכו להדיח אח"כ אעפ"י שדעתו להדיח אח"כ שמא ישכח ואם נשתמש בהן צריך להדיח אותו דבר ואם א"א בהדחה כגון שישתמ' בו דברים לחים דיעבד נ"ל דמותר דמסתמא יש ס' נגד מה שהיה דבוק מן האיסור ואם הכלי מודח ומקונח יפה אם הם כלי מתכות או של עץ ואפי' היה תשמישו בודאי בחמין מותר לכתחלה להשתמש בהן דברים יבשים ואפילו חריפים כמלח ותבלין אבל דברים לחים וחריפי' כגון חומץ והערינג לכתחלה אסור. ודברים לחים קצת ואינם חריפים אם דרכם להדיח אח"ז כגון בשר שדרכו להדיח בשעה שמניחי' בקדרה מותר להניח לכתחלה אעפ"י שאין הכלי מודח על סמך שידיחנו אח"כ ואם אין דרך אותו דבר להדיח צריך להדיח הכלי תחלה אחר שקינח אותו יפה ואז מותר (סי' צ"א) ונ"ל דאם הוא בבית הנכרי ואין לו כלי אחר מותר אף לכתחלה להשתמש בו אף דבר חמוץ ומלוח קצת אחר שהדיח וקינח הכלי יפה דהוי כדיעבד ואם היה חומץ חזק וכן אם מלח בו דגים ובשר עד שיהיה ציר בכלי עיין בכלל שאח"ז:
כלים של נכרי שנשתמש בהם בודאי בצונן ואין בו חשש שמא נשתמש בו איסור ע"י מליחה או כבישה מע"ל מותר לכתחלה להשתמש בהם לאחר הדחה ואם יש חשש שמא נשתמש בו בחמין או מליחה או כבישה אסור להשתמש בהן חמין עד לאחר הגעלה ולענין להשתמש בהן בדברים צוננים אם אינם מקונחים יפה עד שיודע בודאי שלא נדבק בו שום שמנונית אסור להשתמש בהן אפי' דברים יבשים שאינם חריפים אם אין דרכו להדיח אח"כ אעפ"י שדעתו להדיח אח"כ שמא ישכח ואם נשתמש בהן צריך להדיח אותו דבר ואם א"א בהדחה כגון שישתמ' בו דברים לחים דיעבד נ"ל דמותר דמסתמא יש ס' נגד מה שהיה דבוק מן האיסור ואם הכלי מודח ומקונח יפה אם הם כלי מתכות או של עץ ואפי' היה תשמישו בודאי בחמין מותר לכתחלה להשתמש בהן דברים יבשים ואפילו חריפים כמלח ותבלין אבל דברים לחים וחריפי' כגון חומץ והערינג לכתחלה אסור. ודברים לחים קצת ואינם חריפים אם דרכם להדיח אח"ז כגון בשר שדרכו להדיח בשעה שמניחי' בקדרה מותר להניח לכתחלה אעפ"י שאין הכלי מודח על סמך שידיחנו אח"כ ואם אין דרך אותו דבר להדיח צריך להדיח הכלי תחלה אחר שקינח אותו יפה ואז מותר (סי' צ"א) ונ"ל דאם הוא בבית הנכרי ואין לו כלי אחר מותר אף לכתחלה להשתמש בו אף דבר חמוץ ומלוח קצת אחר שהדיח וקינח הכלי יפה דהוי כדיעבד ואם היה חומץ חזק וכן אם מלח בו דגים ובשר עד שיהיה ציר בכלי עיין בכלל שאח"ז:
1
ב׳וכ"ז בכלי מתכות וכלי עץ אבל כלי חרס דבליעתו מרובה די"א דגוף הכלי נעשה איסור וי"א דעכ"פ גזרו חכמים בהם כיון שאין להם תקנה להשתמש בהן בחמין אם נתיר להשתמש בצונן יטעו לומר דאפילו בחמין מותר להשתמש בהם ולכן אסור להשתמש בהם אפי' לאחר שקינח והדיח יפה דברים אפי' אינם חריפים ואפי' הוא בבית הנכרי ואין לו כלי אחר ואפי' בטעלער שהוא כלי שני דמ"מ בלוע מאיסור ומכ"ש דידוע דמדיחין הכלי בכלי ראשון וא"כ כל כלי הנכרים הוי כאלו הם כלי ראשון ומכ"ש דאסור להשתמש בדברים חריפים דכל דבר שהוא אסור מדינא אין חילוק אם הוא בבית נכרי או בביתו. ונ"ל דאם חתך עליו הערינג ואוגרקעס חמוצים אפי' דיעבד אסור דדוחקא דסכינא וחורפא דמליח מפליט מן הכלי עכ"פ במקום החתך ואף ששמעתי שמקילין בזה שאומרים דזה לא הוי דוחקא לא נ"ל כלל (שהרי בחולין גבי סכין ששחט בו אמרינן ג"כ אגב דוחקא ע"ש ואף שאינו אלא חתך) ועיין כ"ז בש"ך סי' צ"א:
2
ג׳ומ"מ נ"ל דלצורך שבת יש לסמוך על המתירין ולהשתמש אפילו בכלי חרס בדברים צוננים שאינם חריפים ואפילו להניח עליו הערינג ואוגרקוס ובלבד שלא יחתוך על הכלי דזה נ"ל אפי' בדיעבד אסור וכן אסור למלוח בהם דגים ובשר וכיוצא בהם או להשהות בחוכו חומץ חזק וכן לשרו' בו הערינג אסור שעינינו רואות דמי שרית הערינג הוא חזק (כמש"כ המ"א סי' תמ"ז):
3
ד׳הא דאמרינן דבכלי עץ ומתכות אפי' נבלע בחמין מותר להשתמש בו צונן לאחר הדחה דוקא בדרך ארעי אפי' בביתו אבל לייחד אותו לתשמיש צונן בקביעות אסור דחיישינן מחמת שמשהא אותו בביתו יבא לידי תקלה וישתמש בו בחמין משא"כ אם אינו משתמש בו רק בדרך ארעי לא גזרינן שמא ישתמש בו בחמין כיון שיש לו היתר ע"י הגעלה לא יטעה (סי' קכ"א):
4
ה׳מה שנהגו עוברי דרכים שלוקחין כלים שעומדים בבית נכרי שנכתב בהם בכתב יהודי כשר אם נכתב בו ג"כ מה הם של חלב או של בשר מותר לבשל בהם. ובזמ"הז צריך לחוש הרבה כי יש אפיקורסים הרבה וגם הנכרים יכולים לכתוב (קכ"ב סעיף י"א):
5
ו׳וכל זה כששואל כלי מן הנכרי אבל הלוקח כלי תשמיש מן הנכרי אם הם של מיני מתכות או כסף או זכוכית אסור להשתמש בהם עד שיטבילם אחר הגעלה כמו שנבאר לקמן בדין טבילת כלים כלל ע"ג:
6
ז׳כשמבשל בבית הנכרי צריך ליזהר שלא יעמיד קדרה על הכירה שהוא מלוכלך דמסתמא נשפך שם איסור ואם יעמיד קדרה עליה אעפ"י שהמקום הוא צונן אם הקדרה תהיה מרותחת מחמת האש אז אפילו התבשיל יהיה אסור או אם אותו מקום מרותח כדרך שהכירה היא רותחת אזי אפי' העמיד עליו קדרה צוננת הכל אסור אפי' התבשיל ואפי' לא תהיה מרותחת הקדרה כיון שהיא חמה עכ"פ הקדרה תהיה אסורה ואם א"א אזי ישים על אותו מקום גחלים הרבה עד שישרוף גוף האיסור או עכ"פ ישים על מקום המלוכלך חול הרבה כעובי אצבע וגם צריך ליזהר שלא יתקרב הקדרה לקדירות של הנכרי שאם ישפוך על הקדרה שלו אפי' טיפה עכ"פ תהיה הקדרה אסורה (ועיין לעיל כלל מ"ה):
7