דרכי ישרים, הנהגות ישרות ז׳Darkhei Yesharim, Hanhagot Yesharot 7
א׳ועוד כלל אחד שלא להרבות בלימוד מאד כי בדורות הראשונים שהי' שכלם חזק ולימודם בקדושה עליונה וגדולה לא היו צריכים לטרוח עצמם על היראה שהיראה היתה תמיד נגד פניהם היו יכולים ללמוד הרבה. *אבל אנו ששכלינו מעט אם נבטל מחשבותינו מן הדביקות השם יתברך ונלמוד הרבה. ח"ו נשכח יראת השם מאתנו והיראה היא עקריות יראת השם היא אוצרו כמו שכתב בראשית חכמה, לכן צריך למעט בלימוד ולחשוב תמיד בגדולות הבורא יתברך כדי לאהוב אותו וליראה מלפניו ולא יחשוב במחשבתו מחשבות רבות רק מחשבה א' כמ"ש לעיל:
1
ב׳*וזה שאמר הכתוב מה ה' שואל מעמך כי אם לירא' וגו' אין לגבי משה מלתא זוטרתא שהי' לו מוחין גדולי' משא"כ אנו צריכין לטרוח על היראה והבן:
2
ג׳הגה"ה נראה לפרש סוד זה טוב מעט בכוונה דהיינו ללמוד מעט ואך שיהי' תמיד קשור ודבוק במדת יראה שהוא נוקבא כוונה שכל כוונת המאציל יתברך הי' בבריאתו בשביל מדה זו שהוא מלכות מהרבה בלא כוונה דהיינו שילמוד הרבה ולהיות נושר ונפסק מיראה שהוא עיקר וק"ל. וז"ס לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם. פי' כשאתם רוצים שלימוד שלכם יהי' ביראת ה' בדביקות נצור לשונך מרע. פי' שצריך לשמור ברית הלשון ולמעט בדבור כמה דאפשר מכל הדיבורים ולאו דוקא שלא לדבר רע אלא אפי' מדברים הגורמים שתבא לרע כנודע מ"תומר דבורה" האיך ירגיל האדם א"ע במדת היסוד צריך אדם להזהר מאוד מהדיבור המביא לידי הרהור כדי שלא יבא לידי קרי אין צריך לומר שלא ידבר נבלה אלא אפילו דיבור טהור המביא לידי הרהור ראוי לשמור ממנו. והכי דייק לישנא דקרא אל תתן את פיך לחטוא את בשרך הזהיר שלא יתן פיו בדיבור שמביא להחטיא בשר קודש אות ברית. וכתיב למה יקצוף אלקים על קולך וגו' ואם הוא נבלות הפה מאי להחטיא הרי הוא בעצמו חטא אלא אפילו שהדיבור לא הי' חטא אלא דיבור טהור אך אם מביא לידי הרהור צריד ליזהר ממנו ולזה אמר לחטוא את בשרד למה יקצוף. ירצה אחר שמחטיא יקצוף על אותו הקול אפילו שהי' מותר כי מכח וע"י פעולה רעה הנמשכת ממנו יחזור הקול והדיבור רע ע"ש. ונחזור לעניננו דוד כד אמר נצור לשונך מרע דהל"ל מלדבר רע. אך הכוונה באמת שהדבור יהי' טוב אך אם ח"ו יבא ממנו לעתיד היזק שהוא רע וז"ש מרע פי' בשביל רע כדי שלא יבא ח"ו דיבור רע צריך אתה לשמור ולנצור לשונך מטוב ואין לך רע גדול מזה אם אין לאדם יראה שהוא אוצרו כל שיראת חטאו קודמת וכו' הרי מכאן יש לימוד שאפילו אם אדם ירצה ללמוד תורה אך שמכח לימוד דהיינו מכח שמרבה ללמוד נתבטל ממנו ח"ו הדבקות והיראה צריך אדם לשמור א"ע ויותר טוב לנצור לשונו בשביל יראת השם והבן. (וז"ס סור מרע בשעת עשיית הטוב מובן) עד כאן הגה"ה:
3
