פירושי רד"צ הופמן על שמות א׳:א׳
א׳(א) שיעבוד בני ישראל במצרים וגאולתם משם (א, א - טו, כא)ב׳א. השיעבוד במצרים (א, א - ו, א)ג׳(א) שיעבוד בני ישראל במצרים (א, א־כב)ד׳כאשר הודיע הקב"ה לאברהם על גלותם של צאצאיו, הזכיר לו שתי דרגות של סבל, האחת - "גר יהיה זרעך", והאחרת - "ועבדום וענו אותם"1בראשית טו, יג; אך השווה פירושו של המחבר ז"ל שם, עמ' רמג (המ'),. פרקו הראשון של ספר שמות מספר, כיצד נתקיימה הודעה נבואה זו. הדור הראשון לא סבל אלא גירות. כל עוד חיו יוסף ואחיו, אמנם היו בני ישראל גרים בארץ לא־להם, אך עול שיעבוד לא הוטל עליהם. מצב זה נמשך עד בערך מאה שנה לפני הגאולה. רק משמתו יוסף ואחיו וכל הדור ההוא, ומלך חדש קם למצרים, מלך אשר ריבוים של בני ישראל גרם לו דאגה ואף פחד, רק אז החלו המצרים לשעבד את בני ישראל הזרים וללחוץ אותם. ומכיוון שלחץ זה לא הביא לידי התוצאה הרצויה - הפסקת ריבוים של בני ישראל, הגבירוהו יותר ויותר, והמלך אף ציוה על המילדות העבריות להמית את כל הבנים הזכרים סמוך להיוולדם. כאשר הללו לא מילאו אחר צו המלך מתוך אמתלות שונות, נצטוה כל עם מצרים לבצע גזירה זו. כך הגיעה צרתם של ישראל לשיא, כאשר ה' הוליד את מושיעם.ה׳ואלה. באשר לפרשיות המתחילות בתיבה "ואלה", ראה להלן, בתחילת פרשת משפטים.ו׳הבאים. בינוני־פועל בהוראת משפט־יחס, בזמן עבר.