פירושי רד"צ הופמן על שמות א׳:י׳
א׳נתחכמה. בשלב זה עדיין לא העז פרעה לפעול באי־צדק גלוי. מצד אחד חשש, שעמו לא יסכים עמו, ומאידך גיסא היה צריך לצפות להתנגדות נואשת מצד בני ישראל. על כן נאלץ להשתמש בערמה.ב׳לו, כמו 'אודותיו'.ג׳תקראנה. במקום 'תקרינה'. גזירות פעלי ל"ה ול"א מתחלפות לעתים קרובות. בעצם זוהי צורת הרבים, ולפיכך משלימים פרשנים אחדים, וביניהם ראב"ע, מלה 'קורות' - והיה כי תקראנה קורות מלחמה. ברם, הסיומת...נה מצויה גם בגוף שלישי נקבה ל' רבים - השוה שופטים ה, כו; ישעיה כז, יא; כח, ג; איוב יז, טז, והיא משמשת סימן הבדלה מגוף שני בלשון זכר. התרגומים מבינים סיומת זו כמו...נו (= אותנו)12ואכן כך מתקן התרגום השומרוני.. אך גם אפשר להסב את הסיומת על "הארץ" המוזכרת לאחר מכן, כלומר 'והיה כי תקראנה (מלחמה) את הארץ'.ד׳גם־הוא. כלומר, גם עם ישראל.ה׳ועלה מן־הארץ. אם אמנם פסוק זה בא לומר, כי ישראל יעלה ממצרים לארץ־ישראל, אזי יש להשלים במחשבה: והוא יבוז את הארץ ויעלה עם הביזה בידו אל מולדתו העתיקה, שאלמלא כן, יקשה להבין, מה דאגה תגרום יציאת ישראל לעם מצרים. אך גם ייתכן לפרש, שישראל יעלה ממצרים התחתונה, שם היה מקום מושבם, בכיוון מצרים העילית. והשוה גם יהושע ב, ב.