פירושי רד"צ הופמן על שמות י״א:א׳
א׳שלושה פסוקים אלה הם מאמר מוסגר המבאר את פסוקו האחרון (כט) של הפרק הקודם, ויחד עם זאת מכין את דברי משה הבאים. משה יכול היה לדבר בלשון בוטח ואמיץ מכיוון שכבר שמע מפי ה' על מכת בכורות, ומכיוון שבני ישראל מצאו חן בעיני המצרים, והוא עצמו נחשב ביותר אצל עבדי פרעה וגם אצל העם המצרי.ב׳עוד וגו'. דברים אלה נמסרים כאן רק בקיצור. על טיבה של מכה זו אנו שומעים פרטים בדברי משה בפסוקים ד־ח; השוה רמב"ן ע"א. הדגש מושם כאן במלת "אחד" ובמשפט "ואחרי־כן ישלח אתכם מזה", כלומר, לא צריך עוד אלא מכה אחת, ועל כן יכול היה משה לומר "לא אסף עוד ראות פניך" (י, כט).ג׳כשלחו וגו'. לפי תרגום יונתן בן עוזיאל ("גמירא יהי ליה") יש לפרש בשלחו אתכם יבוא עליו כליון115אך בוודאי אי־אפשר לקבל את פירושו של Dillmann, המצמיד "כלה" אל "כשלחו" למשפט־רישא, כלומר כאשר ישלח אתכם לגמרי, כי אז וכו'. מלבד קשיחותו של משפט כזה, הרי זה גם בניגוד גמור לטעמי־המקרא., אך דומה שפשוטו של מקרא בא לומר "כאשר ישלח אתכם, ישלח אתכם לגמרי", כלומר עם הנשים, הטף והמקנה.ד׳גרש יגרש אתכם, דהיינו לא רק לימים אחדים, כי אם שילוח מוחלט. וביאור זה עולה בקנה אחד עם טעמי־המקרא המפרידים את המלה "כלה" גם ממה שלפניה וגם ממה שלאחריה.