פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ב:י״ט
א׳לא ימצא בבתיכם. פסוק זה מוסיף לנו איסור של "לא יימצא", שלפיו צריך להשבית כל שאור מתוך רשותנו השבתה מוחלטת, כי כל־אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא וגו', מכיוון שעונשו של אוכל מחמצת, דהיינו דבר שהוחמץ בעזרת שאור, חמור כל כך, מכיוון שכך אסור ששאור יימצא בבתינו. דומה שאיסוד "לא יימצא" הוא איסור שנקבע מתוך הדאגה, שמא יבוא אדם עתה לידי אכילת מחמצת, דבר שאין הוא נמנע מאכילתו במשך כל ימות השנה.ב׳בגר, אפילו הגר - וכמובן שהכוונה לגר־צדק - זה שמסתפח לעם ישראל, חייב במצוה זו, אף־על־פי שחג המצות אינו אלא חג לאומי. וראוי לציין, שבעצם אין התורה מלמדת אותנו בשום מקום במפורש, שיכול נכרי להתגייר ולקבל על עצמו דת־ישראל, אף כי אין הדבר מובן מאליו. הרי אפשר היה לטעון, שכשם שאין שום ישראל יכול להתקבל במעמד הכהונה, כך אין יכול להתקבל אדם מבחוץ אל תוך "ממלכת כהנים"185יט, ו (המ').. רק מתוך העובדה, שבכמה וכמה מצוות186למשל, פסח - להלן פסוק מט, במדבר ט, יד; יום־הכיפורים - ויקרא טז, כט; עריות - שם יח, כו; חטאת - במדבר טו, כט (המ'). נאמר במפורש שהגר חייב כאזרח בישראל, לומדים על אפשרות זו.