פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ב:ל״ה
א׳החזרה המרובה על העובדה, שלא בידיים ריקות כי אם עמוסים כסף וזהב יצאו ישראל ממצרים, מראה את מהימנותו של תיאור זה204שהרי רק ליוצאי מצרים היה ענין בכך לא לצאת למסע הארוך בלא הכנות נאותות, ואלו הדורות שלאחר מכן מן הסתם לא היו מבליטים דבר זה כל כך. והשוה Duenner בתוך Graetz, Monatsschrift 1869.. ובאשר לשאלה להתאמתו של מעשה זה לעקרונות של צדק ויושר, רבים ניסו להשיב עליה. לפי יוסף בן מתתיהו205קדמוניות היהודים ב' יד, ו. נתנו המצרים שכיות חמדה אלה במתנה גמורה, אף־על־פי שידעו כי בני ישראל לא ישובו למצרים עד עולם. אחרים206J.D.Mich.Ewald. סוברים, שאכן התכוונו בני ישראל להחזיר כלים שאולים אלה, אך מכיוון שפרעה רדף אחריהם וצבאו טבע בים־סוף, ראו בכלים אלה משום ביזת מלחמה והחזיקו בהם. לפי מקור אחד בתלמוד207מעשה גביהה בן פסיסא, סנהדרין צא עמ' (המ'). ולפי פילון208II, 103. ראו בני ישראל בדברים אלה משום שכר עבור עבודתם רבת השנים במצרים.