פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ב:ו׳
א׳למשמרת, מכאן לומדים בגמרא (פסחים צו ע"א) שקרבן פסח טעון ביקור במשך ארבעה ימים, כלומר בארבעת הימים קודם שחיטתו צריך לבודקו שמא נפל בו מום.ב׳ושחטו אתו, ומכאן הכלל הידוע "שלוחו של אדם כמותו"132קידושין מא עב ועוד (המ')..ג׳קהל עדת־ישראל, עיין במשנה "הפסח נשחט בג' כיתות" (שם סד ע"א).ד׳בין הערביים. לפי יוסף בן מתתיהו133"מלחמות היהודים" ו' ט, ג (סעיף 423). היו מקריבים את הפסח מן השעה התשיעית עד השעה האחת־עשרה. לפי המשנה (שם נח ע"א) קרב הפסח מיד אחר התמיד של בין הערביים. תמיד זה "נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה... חל ערב פסח להיות בערב שבת, נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה, והפסח אחריו". ומכיוון שגם בתמיד נאמר "בין הערביים" 134במדבר כח, ד (המ')., ולפי המשנה (שם) יש שמקריבים אותו מאמצע השעה השביעית, הרי שלפי המסורת פירושו של הביטוי "בין הערביים" הוא מסמוך אחר חצות היום עד לערב (ביאת השמש או צאת הכוכבים). כנגד פירוש זה טוען ראב"ע135ד"ה בין הערבים (המ').. "והנה כתוב136להלן ל, ח וראה גם כז, כא, שם כתוב במקום זה מערב'. ובהעלות אהרן את־הנרות בין הערביים, ואין ספק כי בשיקוע השמש ידליק את הנרות. וכאשר חיפשנו זאת המלה, מצאנו כי ייקרא רגע בין הערביים - ערב, כי כן כתוב137להלן טז, יב (המ'). בין הערביים תאכלו בשר, ושם כתוב138שם שם, ח (המ'). בתת ה' לכם בשר בערב לאכול, ובהדלקת הנרות כתוב (כז, כא) יערך אתו אהרן ובניו מערב עד־בקר, וכתיב (עזרא ג, ג) עלות לה' עלות לבקר ולערב', עכ"ל. אך כבר העיר רמב"ן לפסוקנו, כי למלת "ערב" שני משמעים, "כי הלילה נקרא ערב כמו שנאמר (להלן פסוק יח) 'בערב תאכלו מצות' והוא בלילה, שנאמר (פסוק ח) 'ואכלו את־הבשר בלילה הזה צלי־אש ומצות', וכן (בראשית א, ה) 'ויהי ערב ויהי בקר', וייקרא גם כן סוף היום ערב, כמו שאמרו139שם יט, א (המ')., 'ויבואו שני המלאכים סדומה בערב ולוט ישב בשער־סדום', וכן140להלן טז, יג (המ'). 'ויהי בערב ותעל השלו', ולא בא השלו בלילה, וכן רבים.. ואחר הבקר ייקרא העת צהרים, כמו שנאמר 141מלכים א' יא, כו (המ'). 'מהבקר ועד הצהרים', והן שתי השעות החמישית והשישית, והוא מלשון צהר תעשה לתיבה142בראשית ו, טז (המ')., כענין זוהר, ויזכיר בהן לשון רבים בעבור שהן שתיים, והנה הם שני צהרים - או מפני שיצהירו כל הצדדים... וכאשר יעברו הצהרים ויסור השמש מזרוח בשני הצדדים, ייקרא ערבים, מפני שיערוב השמש משני הצדדים ההם, והזמן הזה הוא כל עת זרוח השמש ברקיע, אבל בשקיעת החמה, והוא כמו שעה ורביע על דעת רבותינו, אינו זמן השחיטה ואינו נקרא ערבים אבל הוא ערב יום, ואמר 'בין הערבים' כי בין במקום הזה אינו מבדיל, אבל הוא כענין בתוכם, כמו 'בינותינו ביני ובינך"'143שם כו, כח (המ')., עכ"ל. כלומר בין הערביים פירושו כמו בתוך הערביים, בין תחילת אחר־הצהריים ותחילת שקיעת השמש. לפי רש"י לפסוקנו יש שני מיני "ערב" - "עריבת היום" ו"עריבת הלילה". עריבת היום היא "בתחילת שבע שעות, מכי יינטו צללי ערב, ועריבת הלילה - בתחילת הלילה, והזמן שבין שני אלה הוא 'בין הערביים' 144במקרא מצוי גם לשון "מנחת ערב" (דניאל ט, כא; עזרא ט, ד, ה ועוד), ושם צריך לבאר תיבת מנחה על ידי "מנוחה", "קרירות" וכתרגומו של אונקלוס "לרוח היום" (בראשית ג, ח) - למנח יומא (משום מה התעלם המחבר מלשון "מנחת בקר" - שמות כט, מא; במדבר כח, ח - שקשה לפרשו כך (המ').. לפי דעת הקראים לעומת זאת הרי "בין הערביים" הוא בין השמשות, דהיינו הזמן בין תחילת ביאת השמש ובין סילוקו המוחלט של אורה - ביאת אורה או צאת הכוכבים. והשוה גם ראב"ע ושד"ל ע"א145השוה 'בין הערבים' - שומע אני עם דמדומי חמה" (מכילתא דר"י), אך לא מוכח שהדברים עולים בקנה אחד. ביאורים אחרים ל"בין הערביים" הם: הזמן שלפני ואחרי שקיעת השמש (Ewald. Dillmann) או מסביב לשקיעת השמש (Hitzig) וראה סתירה־הפרכה מפורטת של דעה זו בתוך (Abhandlung I) - בהצעת Hitzig.. את דברי הפסוק "שם תזבח את־הפסח בערב"146דברים טז, ו (המ'). ביארנו במקומם147בפירוש לספר ויקרא כרך ב, עמ' קא במהדורה העברית (המ')..