פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ד:ב׳
א׳וישבו ויחנו. בני ישראל מצטווים עתה לשנות את כיוון מסעם אל המדבר ולחזור אל מערבו של ים־סוף270לדעת Dillmann זהה ההפנייה אל המדבר המוזכרת למעלה (יג, יח) עם זו שבכאן, והוא רואה בכך הוכחה שיש כאן משום שני מחברים שונים, שכן לדעתו המדבר המוזכר למעלה הוא מדבר מצרים, במערבו של ים־סוף. ואולם בכל ספר שמות וגם ביתר ספרי המקרא שבהם מוזכרים מסעי ישראל, מתפרש "מדבר" - ביוונית - תמיד כמדבר־ערב ומדברו של חצי־האי־סיני הנמשך ממנו, ולא ייתכן שלמעלה (יג, יח) מדובר במדבר אחר. ועוד, לעולם רק נמסרת הסיבה, למה הלכו דרך המדבר במקום ללכת בצפון־מזרח, דרך ארץ פלשתים, ושם לא יכולה להיות הכוונה למדבר מצרים (שבו הלכו רק זמן מועט) אשר בוודאי לא דרכו הלכו בדרך עקיפה לארץ־ישראל. רק כאן מתחילה החזרה מגבול מדבר־ערב לדרום־מערב.. כדי להכיר את מסעי בני ישראל לפי הדעות השונות בנידון, נחוץ להתבונן היטב בזירת ההתרחשות271האזור של מצרים והמדבר הגובל עמה אשר עשוי להיות האזור בו התרחשו הדברים, מותחם בצפון על ידי הים התיכון, במערב - על ידי קו הנמשך משפך הנילוס התנאיתי עד Memphis (מוף). את הגבול הדרומי אפשר לציין על ידי עמק המתמשך מן Besatice, כפר שבקרבת Fostat או Babylon עד לים־סוף, שם הוא מתקשר בשביל צר לרגלי הרי Ataka עד לעיר הנמל Suez. הגבול המערבי הוא מיצר סואץ ומדבר־ערב הגובל. בצפונו של המיצר מצוי האגם Menzaleh, במזרחו של זה העיר Pelusium ועוד יותר מזרחה אגם Sirbunis שבקצהו המזרחי נמצא ההר Kasios, אשר לידו, בכיוון מזרחה, מתמשך אגם גדול נוסף. ומיצר־סואץ דורש את תשומת־לבנו המיוחדת. לא הרחק מקצהו הצפוני של מפרץ ים־סואץ מצויים האגמים המרים שבקיצם הצפוני מצוי מחסום־הדיונות של Seraphium, ועוד יותר צפונה אגם Timsah (או אגם התנינים), שאליו משתפך - מכיוון הנילוס - ואדי Tumilath. צפונה יותר, נפרד מאגם Timsah על ידי מחסום - הדיונות הגבוה el-Giser, כלומר הגשר, מצוי אגם (= בירכת) Balah אשר ערוץ מים צר מחברו עם אגם Menzaleh. ליד ערוץ מים זה מובילה דרך־שיירות ממצרים מזרחה. מסעות בני ישראל מתחילים ברעמסס ומשם לסוכות. רעמסס היתה (לפי Naville) בין Bobastis של היום ובין Tel-el-Maskhuta, קרוב יותר אל Bobastis, בואדי Tumilath (ראה למעלה א, יא). באשר לפיתום, שבוודאי היתה יותר מערבה, אגיפטולוגים מזהים אותה עם Tel-el-Maskhuta דהיום. והנה לסוכות, שאי־אפשר לזהותה בדיוק, אבל יש להניח כי היתה בשפתו הצפונית של אגם Timsah, הלכו בכיוון צפון־מזרח. מכאן הלכו לאיתם אשר בקצה המדבר, הנקרא בס' במדבר (לג, ח) "מדבר אתם", ואלו להלן (טו, כב) הלא נקרא "מדבר שור". צריך אפוא לחפש את אתם יותר מזרחה, קרוב למדבר at-Tih. משם פנו דרומה, במערבו של אגם Timsah, וליד האגמים המרים דרך המדבר המצרי עד לפני פי־החירות שבין מגדול והים שלפני בעל־צפון. והנה מכל הכינויים המובאים כאן מזוהה בוודאות רק אחד - הים שבכאן, הוא ים־סוף (ואולם אפשר להניח שלפני למעלה משלושת אלפים שנה הגיע ים־סוף יותר צפונה ואף כיסה את האגמים המרים, וכפי שמסבירים חוקרים בימינו). יוצא, שאפשר לחפש את מקום מעבר ישראל דרך ים־סוף החל באגמים המרים ודרומה, אך אין להדרים יתר על המידה לפי שלא היתה להם חניה בין פי החירות ובין איתם, כאמור בס' במדבר (לג, ז). וגם אין לחפש את מקומו צפונה מדי, שם הלכו לעתים ועברו לפי המסורת את הים ביום שביעי של פסח. מכל מקום, לשוא יטרחו לזהות את המקום באורח מדויק, כשם שיש לראות טורח־שוא בנסיונם של הרציונליסטים להכחיש את מעשה הנס ולהסביר את התרחשותה של העובדה ההיסטורית של קריעת ים סוף על ידי השפעתם של גאות ושפל.
והרי דעות נוספות על אודות המקומות השונים המוזכרים כאן. לפי Stickel Knobel ו- Kurtz "רעמסס" היא Bilbeis, לפי Keil ,Hengstenberg ו-Kiepert היא Heronpolis ולפי Brugsch ו-Koehler היא Tanis (באשר לדעה האחרונה ראה השגות בתוך Literaturbericht d. jued. Presse, 1876, ובאשר ליתר הדעות ראה דברי Dillmann לשמות א, יא). "סוכות" היא - לפי Thaubastum - Ebers, ובמצרית שמה Sechet. "אתם" היא לפי Ebers חומה מן הים התיכון ועד לים האדום. "פי החירות" ("פי" = ה"א־הידיעה המצרית) מזוהה על ידי חוקרים חדשים רבים עם Adschrud, בצפון־מזרחה של סואץ, אך אל נכון דוחה Dillmann דעה זו כמבוססת על דמיון הצליל בלבד. לפי Brugsch ביאור השם "פי החירות" הוא פתח הלועים, והוא מציין את קצהו המערבי של אגם ,Sirbonis דעה הנופלת עם דחיית הנחתו, ראה Literaturbericht d. jued. Presse, 1876..ב׳מגדל מוזכר עוד בירמיה מד, א; יחזקאל כט, י.272שם מתרגמים השבעים, עיר בגבולה הצפון־מזרחי של מצרים. ואולם יש מקום לחשוב על מגדול זו רק אם נקבל את דעתם של כמה מן החדשים, שים־סוף שבכאן הוא הים התיכון, דעה שכבר הופרכה כבלתי־אפשרית במאמרנו ב- Literaturbericht d. jued. Presse, 18, ויש לזכור שהשם מגדול פירושו מגדל, מצודה, ואם כן הדבר, ודאי שהיו שם ערים רבות בשם זה. בעל צפון היה בוודאי מקום פולחן273רבים חושבים על Typhon. לפי Brugsch ההר Kasios שליד אגם Sirbonis, ולפי אחרים מיקדש בהרי Ataka. הצד השוה שבהם, כל אלה הן השערות רופפות או כוזבות, וראה אצל Dillmann גם באשר לזיהויים השונים של מקום קריעת ים סוף..
והרי דעות נוספות על אודות המקומות השונים המוזכרים כאן. לפי Stickel Knobel ו- Kurtz "רעמסס" היא Bilbeis, לפי Keil ,Hengstenberg ו-Kiepert היא Heronpolis ולפי Brugsch ו-Koehler היא Tanis (באשר לדעה האחרונה ראה השגות בתוך Literaturbericht d. jued. Presse, 1876, ובאשר ליתר הדעות ראה דברי Dillmann לשמות א, יא). "סוכות" היא - לפי Thaubastum - Ebers, ובמצרית שמה Sechet. "אתם" היא לפי Ebers חומה מן הים התיכון ועד לים האדום. "פי החירות" ("פי" = ה"א־הידיעה המצרית) מזוהה על ידי חוקרים חדשים רבים עם Adschrud, בצפון־מזרחה של סואץ, אך אל נכון דוחה Dillmann דעה זו כמבוססת על דמיון הצליל בלבד. לפי Brugsch ביאור השם "פי החירות" הוא פתח הלועים, והוא מציין את קצהו המערבי של אגם ,Sirbonis דעה הנופלת עם דחיית הנחתו, ראה Literaturbericht d. jued. Presse, 1876..ב׳מגדל מוזכר עוד בירמיה מד, א; יחזקאל כט, י.272שם מתרגמים השבעים, עיר בגבולה הצפון־מזרחי של מצרים. ואולם יש מקום לחשוב על מגדול זו רק אם נקבל את דעתם של כמה מן החדשים, שים־סוף שבכאן הוא הים התיכון, דעה שכבר הופרכה כבלתי־אפשרית במאמרנו ב- Literaturbericht d. jued. Presse, 18, ויש לזכור שהשם מגדול פירושו מגדל, מצודה, ואם כן הדבר, ודאי שהיו שם ערים רבות בשם זה. בעל צפון היה בוודאי מקום פולחן273רבים חושבים על Typhon. לפי Brugsch ההר Kasios שליד אגם Sirbonis, ולפי אחרים מיקדש בהרי Ataka. הצד השוה שבהם, כל אלה הן השערות רופפות או כוזבות, וראה אצל Dillmann גם באשר לזיהויים השונים של מקום קריעת ים סוף..