פירושי רד"צ הופמן על שמות ט״ז:ח׳
א׳ויאמר משה. לנאומו הקצר מוסיף משה (אולי אחר הפסקה קצרה), משום ביאור, בתת ה' לכם, המשפט "וידעתם... מארץ מצרים" שבנאום הקודם הוא משפט־רישא, פתיחה לאמור כאן. אתם תדעו שה' - ולא אנחנו - הוציא אתכם ממצרים גם על ידי זה שיתן לכם "בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע", וגם על ידי שיראה לכם כי שמע את תלונותיכם - בזה, שיראה לכם את כבודו. תוספת־נאום זו מראה, ש"בקר" שבנאום הקודם אכן שייך למשפט הראשון של נאום זה, ושמשפטו השני שלזה מתחיל "וראיתם", שכן בוודאי הולם "בתת" וגו' את הראשון, ואלו "בשמעו" וגו' - את השני.ב׳בשר לאכל ולחם... לשבע, כמו למעלה פסוק ג נאמר גם כאן לשון שובע רק בקשר ללחם ולא בקשר לבשר.ג׳ונחנו מה חוזר ומבאר את משפט־הסיפא של הנאום הראשון.