פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ז:ז׳
א׳ויקרא מוסב על משה המוזכר בפסוק הקודם.ב׳מסה ומריבה. אף־על־פי שכתוב תחילה לשון "מריבה" - "מה תריבון" - מקדים הכתוב את השם "מסה", כנראה משום שזה היה עיקרו של השם, ומשום כך בא במקרים אחרים (דברים ו, טז; ט, כה) השם "מסה" בלבד. ואמנם הרי יסודו של החטא היה בנסותם את ה', ובספר דברים אכן מזהיר משה. "לא תנסו את־ה"'36שם ו, טז (המ')..ג׳על־ריב וגו'. כאן נאמר כמו למעלה בתיאור המעשה, שעצם הריב הוא ניסיון, לנסות את ה'. והנה הניסיון לא היה בספקם אם ה' יכול לעשות נס, כי זאת כבד ידעו בני ישראל, אבל ספקם היה בהשגחת ה' על עמו, שהוא שוכן בתוכם, מנהיג אותם ומגן עליהם, והחסרון במים הוא אשר הביאם לידי ספק זה. הם האמינו שה' צריך לתת לאדם את כל צרכיו מראש, למען לא יסבול מדאגה, ויפה קורא רבנו בחיי ן' פקודה37חובות הלבבות, שער הביטחון, פרק י (המ'). לאלה שמוכנים לעבוד אותו ית' רק אחר שמוכן להם עושר לכל החיים - "בעלי משכונות", כי הם רוצים משכון מאת ה' כדי לבטוח בהשגחתו. אך לא כן דרכיו ית'. אין הוא עוזב את זה אשר אינו בוטח בו, אך יש שזה צריך לעמוד במצוקה הקיצונית בלא להתייאש.