פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ח:כ״ה
א׳אצל יונתן בן עוזיאל, במכילתא ובתלמוד הבבלי (סנהדרין יח ע"א) מחשבים את מספרם של השרים שנתמנו על שישים ריבוא יוצאי מצרים. שרי האלפים היו 600, שרי מאה - 6000, שרי החמישים - 12,000, ושרי העשרות - 60,000, כך שסך כל השרים הגיע לידי 78,600. והנה מעיר ראב"ע כשהוא מסתייע בפסוק מספר משלי83כה, כ (המ'). "בְּפֶשַׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ", שאין זה מסתבר שמשה ימנה שרים רבים כל כך. אמנם מצינו שרי אלפים ושרי מאות בצבא ישראל - במדבר לא, יד, מח; שמואל א' ח, יב, ואפילו שרי חמישים - שם; מלכים ב' א, ט ואילך ; ישעיה ג, ג - אך קשה להניח שהונהגה הירארכיה כזאת גם במערכת המשפט. ומה גם אם נניח, שהשופטים מן הדרג הנמוך היו נתונים למרותם של בעלי הדרג הגבוה מהם84על כן סובר Hengstenberg III 415 Beitraege, שבכל זה אין הכוונה אלא לחזור ולחזק את המבנה הארגוני־שבטי שהתרופף במצרים. לפיכך אין "אלף" כאן אלא דור מרובה נפשות, ומעין תארם של נשיאי י"ב השבטים "ראשי אלפי ישראל" (במדבר א, טז). והשוה גם במדבר י, ד; יהושע ככ, כא, ל; שמואל א' י, יט. כשם שהמספר אלף משמש לציונו של דור, כך מציינים המספרים מאה, חמישים, עשרה משפחות גדולות או קטנות יותר. ברם, אין לכל זה רמז בכתוב.. על כן נראית לנו דעתו של הגר"א85לפי שעה לא מצאתי (המ')., שלפיה היו מוטלים על הדרגים השונים תפקידים שונים. שרי האלף היו הראשים והמנהיגים, שרי המאות - השופטים את העם, ושרי העשרות היו השוטרים שסייעו לבצע את גזרי־הדין. שרי החמישים היו מורי העם; ראה ישעיה ג, ג ומסכת חגיגה יד ע"א. ואכן, מכיוון שהפועל שפ"ט כולל, מלבד מעשה המשפט, גם עשייה מינהלית, אפשר לראות בשרים אלה לדרגותיהם השונות ממונים על הגופים השונים של מערכת המשפט, גם אם אין אנו יכולים כיום לקבוע את פרטיהם של הללו86והשוה עוד "מעשי ה'" ו"אדרת אליהו"..