פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ט:ט״ז

א׳(ב) מתן תורה (יט, טז־כה)ב׳ויהי קלת וברקים. תוך כדי הופעות טבע נוראות־הוד ירד ה' על ההר, ועוד לפני שהעם יצאו מאהליהם נחרדו מן המראות הבלתי־רגילים הללו.ג׳וענן כבד. לפי המכילתא ע"א הרי זה ערפל, שנאמר "ומשה נגש אל־הערפל" ⁴⁸כ, כא (המ')., הוא אותו "עב הענן"⁴⁹למעלה פסוק ט (המ'). שבו הופיע ה' למשה.ד׳וקול שופר. קול שופר זה אינו יכול להיות קול שופר של אדם התוקע, שהרי בשעה שנשמע, לא היה איש על ההר. היה זה, כפי שמעיד ראב"ע⁵⁰למעלה פסוק יג (המ')., "פלא גדול, אין במעמד הר סיני גדול ממנו", קול שופר אשר מעולם לא נשמע בלא אדם שיתקע, בעוד שקולות וברקים לא היו דבר יוצא דופן. ואמנם דווקא בשל קול השופר החזק כל כך נחרד העם.