פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ט:ח׳
א׳נעשה, פירוש, אנו רוצים לקיים את התנאי - לשמוע־לציית לקול ה'.ב׳וישב משה, משה שב והלך אל ההר כדי להביא את דברי העם אל ה', וראה להלן. לדעת רמב"ן אין במשפט "ויגד משה את־דברי העם" שבפסוק הבא משום חזרה על "וישב משה את־דברי העם" האמור כאן, אלא "ששב (משה) לפניו אל ההר עם מענה העם, והנה הכל גלוי לפניו ולא שאלו, מה ענה לך העם הזה... ובבואו לפניו אמר ה' ית' 'הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם', ואז הגיד (משה) לפניו ואמר, רבונו של עולם, בניך מאמינים והם מקבלים עליהם כל אשר תדבר". ורמב"ן משוה פסוקנו עם האמור בפרשת המרגלים "וישיבו אתם דבר"26במדבר יג, כו (המ').. ורק אחרי משפט־הביניים "ויראום את־פרי הארץ" נאמר "ויספרו־לו ויאמרו"27שם שם, כז (המ')., כלומר לא מיד מסרו את הבשורה שהביאו עמהם אל שולחיהם. על פי דרך זו נאמר אפוא כאן תחילה בפסוק ח "וישב משה" וגו' - משה חוזר אל ה' כשתשובת העם בידו, אך בלא למסור תשובה זו מיד עם הגיעו לשם, שכן אף כי כמובן ידע ה' על קבלת העם את תנאיו, ביקש לומר למשה תחילה, באיזו דרך בדעתו לגלות רצונו לעם, למען ישמעו ויאמינו באמונה שלמה לנצח. רק אחרי דברי ה' אלה, רק אז "ויגד משה", מסר משה את תשובת העם, וה' ציווהו כיצד להכין את העם למתן תורה28Ewald (כרך 2, עמ' 84 במהדורה ראשונה) סבור, שפסוק ט הוא אינטרפולציה של "המספר הרביעי", משום שפסוק זה אינה אלא חזרה על תוכנו של פסוק ה, ומעין זה גם Dillmann. ואולם, דומה שרק הסיפא - "ויגד משה" - חוזר על "וישב משה" שבפסוק ח, בעוד שכל היתר טרם נאמר. גם הביטוי "עב הענן" שבמקומו נאמר להלן פסוק טז "ענן כבד" מהווה בשביל Ewald סימן לקיום מחבר אחר. אבל לא מובן לנו כלל, למה לא ישתמש אותו המחבר עצמו בביטויים שונים להבעת מונח אחד, ומה גם כשמדובר בנאום בעל תוכן נשגב כל כך כמו כאן. הן אנו רואים להלן (כ, יח) גם את הביטוי "ערפל" במקום "עב הענן" ובמקום "ענן בבד". לפי Ewald מכיל פסוק זה גם מחשבות זרות, רעיון המבוסס על הדוגמה שקבעה Ewald, ואשר לפיה רק "המספר הרביעי" הבליט באופן מיוחד את האמונה במשה כנביא ה', ומחמת הפסוק "וגם־בך יאמינו לעולם" (יט, ט) מיוחס גם פסוקנו ל"מספר" זה דווקא. אך מכיוון שאיננו מחויבים להאמין לדוגמה זאת, אין לנו כל סיבה שלא לטעון, שמיד עם מתן־תורה הבליט ה' את ענין האמונה במשה כל כך, משום שאותו קבע להיות מוסרה של תורה זו לעם ישראל. והנה מכיוון שהתורה לא תוחלף על ידי איש גם בעתיד הרחוק, צריכים ישראל להאמין במשה לעולם, על ידי שישתכנעו בעצמם באמיתת נבואתו. נותר אפוא רק הקושי שבמלים "ויגד משה" שיש בהן לכאורה משום חזרה על האמור קודם, והוא אינו מסולק על ידי הנחתו של Ewald, שהרי בסופו של דבר צריך למצוא סיבה כלשהי לכך שה"עורך" האחרון, המכונה "המספר החמישי", כתב אותו הדבר פעמיים. Strack רוצה מטעם זה למחוק את הפסוק ט כולו, אך אין זה אלא שרירות־לב..ג׳ועתה נבאר את פסוקנו במפורט ונראה שהקשיים שבו אינם אלא קשיים מדומים, וכי אמנם כאן מקומו. בדיבור הראשון של משה - "כה תאמר" (פסוק ג) ה' לא דרש מישראל אלא ציות בלבד, והיה זה מובן מאליו שמצוות אלה, שלמענן נדרש ציות זה, בתיווכו של משה הן יימסרו לישראל, אך לא נאמר עכשיו דבר על הדרך שבה יגלה ה' את רצונו. עכשיו, כשמשה חוזר ועולה אל ה', פותח הוא ית' את דבריו בהשלמת הדיבור הראשון ומפרט, כיצד יגלה את רצונו, והוא אומר, אני מופיע לך בקירבת העם, "הנה... בעב הענן", הוא "הערפל אשר שם האלהים"29כ, יח (המ').. וכל כך למה? - "בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם־בך יאמינו לעולם". כלומר, לא רק יקיימו את אשר אומר להם אני, אלא גם כל מה שיגיע אליהם באמצעותך, לא רק "ויאמינו בה"' אלא גם "במשה עבדו"30יד, לא (המ').. בכך השלים ה' את דיבורו הראשון, שהיה בו רק משום פנייה אל בני ישראל, ואלו עתה אומר ה' גם דבר למשה - שאל לו לחשוש, כמו בשליחותו הראשונה, ולא יאמר "והן לא יאמינו" (ד, א). עתה דבר זה לא ייתכן עוד, שהרי ה' יופיע לו בנוכחות כל העם כולו, כך שמובטח "וגם בך יאמינו לעולם". או אז מסר משה את תשובת העם לפני האלהים והוא מוכן לקבל הודעות נוספות אל העם.ד׳רק עתה אנו מבינים, מדוע זה מופיע ה' לעיני כל העם כולו. נתינת האישור מצד ה' להיות משה נביאו לעיני כל והבקשה לשמור על האמונה בו לנצח הן ההכנה הראויה למתן־תורה31אלו היינו מוחקים את הפסוק ט לגמרי, כהצעת Strack, ראה הערה 28, הייתה באה לנו הופעת ה' כאן בלא הכנה ובלא סיבה.. יש אפוא בתיאור זה משום סדר הדמוני למופת - בדיבור הראשון ה' מצווה למשה דבר אל העם. ציווי זה הוא בעל משקל רב כל כך, שלפי שעה מונע ה' עצמו מלומר למשה דבר הנוגע לו אישית בלבד. והוא משלחו תחילה אל העם. רק בשוב משה מן העם ממשיך ה' את דברו ומראה למשה, כיצד הוא יכול להיות בטוח באמונת העם בו וכיכל העם יקבל דבריו כדבר ה'. או אז מוסר משה את תשובת העם לאלוהיו, ועתה באות - במקומן - ההוראות להתקדשות ולהכנה לקבלת התורה. והשוה גם דברי רשב"ם32לפסוק ח (המ'). המביא מקבילה לפרשתנו מס' שופטים יז, ב ואילך.