פירושי רד"צ הופמן על שמות ב׳:י״ב
א׳וירא כי אין איש. יש להבין כפי שאמרו חכמינו ז"ל במדרש66שמות רבה פרשה א, לג - דעת רבי יהודה שם (המ')., "וירא כי אין איש שיקנא לקב"ה ויהרגנו", כי אלו היתה כוונת הכתוב לומר שהסתכל, שמא יראה מישהו את המעשה שהוא עומד לעשות, כי אז היה צריך לומר, וירא כי אין רואה, כמו להלן כב, ט. "כי אין איש" שבכאן דומה אפוא לאמור בישעיה מא, כח; נט, טז. יחד עם זאת אך טבעי הוא, שמשה נזהר להטמין את המצרי בחול כדי להסתיר את המעשה שעשה, כמסופר בסיפא.ב׳ויך את המצרי. יהיה זה אי־צדק, אם נדון במעשה זה מנקודת־מבטו של המשפט הרגיל, היבש, ונעורר את השאלה, אם אמנם רשאי היה משה להעניש את המצרי ולהכותו מוות על שום שעינה בן־ישראל. ובוודאי אין צריך לומר כרי"צ מעקלענבורג67הכתב והקבלה לפסוקנו (המ')., על־פי המדרש68שמות רבה פ"א, לג. (המ')., שמצרי זה ביקש לענות בן־ישראל זה עד מוות, ועל כן "אמר משה, ודאי זה חייב מיתה, כמו שנאמר69ויקרא כד, כא (המ'). 'ומכה אדם יומת"'. כל כוונתו של משה כאן לא היתה אלא לעמוד לימין אחיו המעונה, וזאת לא יכול היה לעשות אלא על ידי המתת המצרי, שכן מניעה זמנית של מעשה עינוי רק היתה מגרה מצרי בלתי־אנושי זה לכפול את אכזריותו בעתיד. וכלום יש מקום לשאול את פי־המשפט, במקום שכל זכויות האדם נרמסות ברגל־גאווה?