פירושי רד"צ הופמן על שמות ב׳:י״ח
א׳אביהן של הבנות, והוא לאחר מכן חותנו של משה, נקרא כאן בשם רעואל, בעוד שלהלן (ד, יח) הוא נקרא יתר, ובמקומות אחרים (ג, א; ד, יח; יח, א ועוד) הוא מוזכר בשם יתרו. בספר במדבר (י, כט) נאמר "חבב בן־רעואל המדיני חותן משה", וגם בספר שופטים (ד, יא) מדובר ב"חובב חותן משה". אם נתעלם לפי שעה מן הפסוקים ג, א; ד, יח; יח, א ועוד, הרי שיש להניח אחד משני אלה - או שרעואל אכן היה חותנו של משה, והמלה "חתן" הבאה בשופטים ד, יא פירושה גיס, כלומר אחי־צפורה אשת משה72השוה ראב"ע במדבר י, כט, ואבן ג'נאח. או, והרי זה פירוש דחוק יותר, שחובב היה חותן משה, והמלה "אביהן" שבכאן פירושה 'סב', ולפי זה "בנותיו" פירושו - נכדותיו73רשב"ם לפסוק יח וראב"ע לפסוק כ (המ'). - דברי Dillman, שלפיו היה תחילה כתוב גם כאן חובב בן רעואל, הם בלתי־נכונים לחלוטין, שאם כן היה, אי־אפשר לדעת על מי להסב את התיבה "אביהן", וגם קשה להבין, למה בכלל יוזכר "'בן רעואל" גם כאן וגם בבמדבר י, כט, אם לא שנתפרסם כחותנו של משה.. ובאשר לסתירה בין השמות רעואל ויתר (שם שאינו שונה מאד מיתרו) יש לומר, שאכן שני שמות היו לו לכהן מדין, גם יתרו וגם רעואל. ואפשר שרעואל היה שם השבט או המשפחה, כפי שמצינו שבט אדומי בשם זה בספר בראשית (לו, ד, י), ובדומה לאמור בספר שופטים (א, טז) "קיני חותן משה", ושם בוודאי "קיני" הוא שם השבט74השוה רמב"ן במדבר י, כט (המ') וראה דברי רמב"ן בביאורו, שם..ב׳מהרתן בא. במקום מהרתן לבוא, השוה בראשית כז, כ.