פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״ג:כ״ח
א׳את הצרעה, שם קיבוצי לצרעות6ראה Gesenius p. 109,1.. ראב"ע מפרש - מכה בגוף, מגזירת צרעת, שתחליש כוח הגוף. ברם, אין הוא מנמק דבריו. רוב החדשים וגם מלבי"ם ליהושע (כד, יב) מבינים ביטוי זה כתמונה לפחד, בהלה וייאוש. נחיל צרעות יוצר בהלה באלה שכלפיהם הוא פונה. במקומות אחרים מוצגות הדבורים כתמונה לאויב אכזרי; השוה דברים א, מד; תהלים קיח, יב. בעיקר הגיעו להבנה זו בשל העובדה שלא מצאו, כי הצרעות נטלו למעשה חלק שלשהו במלחמת כיבוש הארץ מידי האמורי והכנעני. ואולם בס' יהושע (כד, יב) אומר יהושע בנאומו המסכם. "ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם". ועוד, בפרשת התוכחה בס' ויקרא (כו) ובזו שבדברים (כח) מוזהרים ישראל במחלות רבות ביותר במקרה של אי־ציות, בלא שיסופר בחלק ההיסטורי של המקרא, שאזהרות אלה אכן התממשו. ובסוף, מן האמור בס' דברים (ז, כ) "וגם את הצרעה ישלח ה' אלוהיך בם, עד אבוד הנשארים והנסתרים מפניך" אכן משתמע שהגויים ניצולי החרב וחמסתתרים מפניה אמנם הוכו על ידי הצרעה וכדברי רבותינו ז"ל7ראה סוטה לו ע"א; תנחומא ישן פ' שמות, יב, פ' חוקת א, ומדרש שוחר טוב, עה (המ'). אכן היו נחילי צרעה שפגעו בכנענים ניצולי החרב שהסתתרו, והשמידו אותם.