פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״ג:ז׳
א׳מדבר שקר תרחק, על הדיין להתרחק מכל דבר שקר, למשל "מניין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה, שלא יאמר הואיל והעדים מעידין אחתכנו והקולר יהיה תלוי בצואר עדים? תלמוד לומר, מדבר שקר תרחק"58שבועות ל ע"ב (המ').. כלומר, כאשר הדיין התרשם, שהמקרה שלפניו הוא שקרי, הרי אף על פי שאינו יכול להוכיח כן באורח אובייקטיבי, אל לא לגזור את הדין בניגוד לשכנועו־שלו על פי דברי העדים ולזקוף את האחריות לגזר־דינו על חשבונם, אבל עליו להתרחק מדין זה59וראה דברי רש"י שם ד"ה שהוא מרומה - שלומד מתוך דברי עדים שאין עדותם אמת (המ').. ועוד הלכות רבות ממשפט קצרצר זה, ראה שבועות לא.ב׳ונקי וגו'. ראה סנהדרין לג ורש"י שם60שם ע"ב: "תנו רבנן, מניין ליוצא מבין דין חייב ואמר אחר יש לי ללמוד עליו זכות, מניין שמחזירין אותו? תלמוד לומר ונקי אל תהרג. ומניין ליוצא מבית דין זכאי ואמר אחד יש לי ללמד עליו חובה, מניין שאין מחזירין אותו? תלמוד לומר צדיק אל תהרג". וראה שם רש"י ד"ה נקי וד"ה צדיק (המ').. ובפשטות אומר הכתוב גם כאן, אם התרשמותך היא שהנאשם אמנם נקי וצדיק, כי אז אסור לך להצביע בעד הריגתו גם כאשר עדים מעידים נגדו, אם אפילו יש בלבך חשש כלשהו שמא הוא אשם "כי לא אצדיק רשע", שהרי לפני כסא המשפט העליון לא יצא נקי.