פירושי רד"צ הופמן על שמות ג׳:כ״א
א׳והיה כי תלכון. לפי שהאמתלה ללכת דרך שלושת ימים לזבוח וכו' תגרור אחריה שבני ישראל ייאלצו להשאיר את רכושם בארץ מצרים, מבטיח ה' כי למרות זאת לא יצאו משם ריקם, אלא שבעד הרכוש שישאירו במצרים יפוצו על ידי אותם כלי כסף וכלי זהב שישאלו־ידרשו 123השוה רשב"ם: "במתנה גמורה וחלוטה" (המ').
*יש שמבקשים לראות סתירה בין האמור בבראשית מה, י ו־מו, כח, ובספרנו ח, יח; ט, כו ; י, בג, שלפיו בני ישראל ישבו בני ישראל בנפרד מן המצרים בארץ גושן ולבין האמור כאן, ג, כב ולהלן יא, ב ו־יב, כג, פסוקים שמהם משתמע שמפוזרים היו בני ישראל בין המצרים. אך דומה שהדבר פשוט - כאשר יוסף הושיב את אביו ואחיו בגושן, לא גירש את המצרים שהתגוררו שם, וכך אמנם ישבו בני ישראל בארץ גושן, אך גם בין המצרים ("ישורון" 1917, עמ' 543)* מן המצרים. ואמנם יהיו זקוקים לכסף וזהב כדי לקנות מחייתם במדבר, עד שיגיעו לארץ המובטחת; השוה דברים ב, ו.
*יש שמבקשים לראות סתירה בין האמור בבראשית מה, י ו־מו, כח, ובספרנו ח, יח; ט, כו ; י, בג, שלפיו בני ישראל ישבו בני ישראל בנפרד מן המצרים בארץ גושן ולבין האמור כאן, ג, כב ולהלן יא, ב ו־יב, כג, פסוקים שמהם משתמע שמפוזרים היו בני ישראל בין המצרים. אך דומה שהדבר פשוט - כאשר יוסף הושיב את אביו ואחיו בגושן, לא גירש את המצרים שהתגוררו שם, וכך אמנם ישבו בני ישראל בארץ גושן, אך גם בין המצרים ("ישורון" 1917, עמ' 543)* מן המצרים. ואמנם יהיו זקוקים לכסף וזהב כדי לקנות מחייתם במדבר, עד שיגיעו לארץ המובטחת; השוה דברים ב, ו.