פירושי רד"צ הופמן על שמות ה׳:א׳
א׳אל־פרעה. מוסב גם על "באו" וגם על "ויאמרו".ב׳ויאמרו. אבל הזקנים לא באו עמהם, אף־על־פי שנצטוו על כך (ג, יח).ג׳ה' אלהי ישראל. תחילה דיברו בלשון עמם, קוראים את שם ה' ומשתמשים בשם "ישראל", אף כי בפי המצרים נקראו ישראל בשם "עברים"165השוה בראשית מא, יב; מג, לב; שמות א, טז; ב, ו (המ').. ישראל היה שם גאה, ציון לעם עצמאי, והדרישה היא שלח. כלומר שחרור מוחלט, ולפחות שילוח בלי קביעת מועד מסוים לשיבה. ועוד, הדברים נמסרים לפרעה בתור ציווי אלוהי. אין האחים מופיעים פה כמבקשים, אלא כשלוחי אלוהים ובידם ציוויו - כדי לבחון, כיצד יגיב פרעה על ציווי אלוהי כזה. והנה פרעה משיב "מי ה' אשר אשמע בקולו", אין אני מכיר את ה' ואין אני חש כל חובה לציית לדברו, ומה גם לדרישה לשלח את ישראל.