פירושי רד"צ הופמן על שמות ו׳:ט״ז
א׳לתלדתם. אצל לוי באה כותרת חדשה - "לתלדתם", דהיינו לפי סדר לידתם; השוה להלן כח, י.ב׳ושני חיי. תכליתה של מסירת שנות חייהם של לוי ושל קהת אינה יכולה להיות - כמו בספר בראשית - ללמדנו את סדר הזמנים, שהרי אין ניתנות כאן שנות חיי האב בשעת הולדת הבן, כפי שאמנם נעשה בספר בראשית. דומה אפוא, שאין היא באה אלא להראות, כי לא רק יעקב אלא גם בנו ונכדו האריכו ימים, וכי יש אפוא לראות מן הבחינה הזאת את שבט לוי כממשיכם של אבות האומה. ברם, מספרים אלה, כמו מספר הדורות עד ליציאת מצרים בכלל, מביאים עמהם קשיים ניכרים. סכום שנות חייו של קהת (אשר לפי האמור בבראשית מו, יא היה בין יורדי מצרים), של עמרם ושמונים השנה של משה גם יחד אינו עולה על שלוש מאות וחמישים, והרי לפי חאמור להלן (יב, מ) "ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה". מכיוון שגם שושלות־יוחסין רבות אחרות מעידות נגד מספר זה, וגם שושלת־היוחסין של יהושע (דברי הימים א' ז, כב ואילך) אינה מדברת בעדו, שהרי גם שס נמנים רק שבעה דורות מאלישמע בן עמיהוד, בן זמנו של משה, ועד אפרים, הרי שקשה לקיים את דברי הכתוב, שאכן ישבו במצרים ארבע־מאות־ושלושים שנה, ושחסרות חוליות בשושלות היוחסין, כלומר אינן מוזכרות בכתובים, ומה עוד שגם המסופר בבמדבר כו, נט אינו עולה בקנה אחד עמו8שהרי לא נראה לפרש שם "בת־לוי" - כפי שעושה מנדלשטם, בתור בת משבט לוי, כלומר אחת מבנות השבט ולא בתו של לוי בן יעקב, וכן "ללוי" - לאחד משבט לוי, ולאו דווקא לוי בן יעקב, לא רק משום שפירוש זה דחוק מאד, אלא גם משום שלמשפט "אשר ילדה אותה ללוי במצרים" (במדבר כו, נט) אין כל משמעות אלא אם כן אמנם מדובר בלוי בן יעקב; וראה עוד הצעות פתרונות אצל Dillmann לפרק יב.. בביאורנו להלן, יב, מ־מא נבאר אי"ה קושי זה שלא תהא סתירה בין הכתוב ובין שושלות־היוחסין 9גם אנשי ביקורת־המקרא נבוכים בעניין זה, שכן לדידם הן האמור להלן יב, מ־מא הן שושלת־היוחסין שייכים ל"מסורת היסוד". עם זאת הם מכריעים ברובם כאמור להלן, כלומר שמושב בני ישראל במצרים היה ארבע מאות ושלושים שנה, ומה גם שדעה זו מוכחת מיחזקאל ד, ה ואילך (כך בכתב־היד, אך לא מצאתי רמז לענייננו לא שם ולא בכל ספר יחזקאל. המ') ומן האמור בבראשית טו, יג. ברם, לדידם עלינו לשאול, כיצד עולים הדברים בקנה אחד לפי המסופר ב"מסורת היסוד". הידיעה שאמו של משה היתה בת־לוי בן יעקב נמסרת ב"מסורת היסוד" באורח ברור ביותר בשני מקומות, שמות ו, כ ובמדבר כו, נט והולמת את האמור למעלה ב, א. גם שושלות־היוחסין נראות כשלימות (א) מלוי ועד משה (שמות ו, טז ואילך) ; (ב) מלוי ועד קרח - שוב ארבעה דורות (במדבר טז, א); (ג) מראובן ועד דתן ואבירם - שוב ארבעה דורות (שם כו, ה־ט); (ד) מיהודה ועד עכן בן זמנו של יהושע - חמישה דורות (יהושע ז, א); (ה) מיהודה ועד נחשון - ששה דורות (רות ד, יח־כ); (ו) מיוסף ועד צלפחד - ששה דורות (במדבר כז, א); (ז) מיהודה ועד חור בן זמנו של משה - חמישה דורות (דברי הימים א' ב, ה־ט), וקשה לבטל שבע עדויות אלה. גם השתלשלות המאורעות המסופרים בספר שמות מעידה על שלימות שושלות־היוחסין. כי הנה אחרי שמתו יוסף ואחיו וכל הדור ההוא (שמות א, ו) קם מלך חדש על מצרים והוא לוחץ את בני ישראל (שם, שם ח). מלך זה מת (ב, כג) ובימי המלך הקם תחתיו זועקים בני ישראל אל ה' והם נגאלים - הרי שגם מפרעה של יוסף ועד לפרעה של יציאת מצרים אין אלא ארבעה דורות, וכאלו התורה מבקשת לאמר בבירור, כי אמנם לא ישבו בני ישראל במצרים במשך ארבע מאות שנה. יתירה מזו, בספר בראשית טו, טז) נאמר בפירוש "ודור רביעי ישובו הנה" - וראה דברי המחבר להלן יב, מ. וראה סיבום נאה לשיטות חז"ל ביישוב הדבר ב"דעת מקרא" שמות עמ' רלג ואילך (המ')..