פירושי רד"צ הופמן על שמות ז׳:י״ד
א׳כבד. הלשונות כבד, חזק וקשה כציון לקשיחות לב פרעה באים לסירוגין, ודומה שמשמעם הוא זה. "כבד־לב" פירושו שאין הלב נוח לקבל רשמים טובים. כשם ש"כבד־פה" מתקשה לדבר, ו"כבד־אוזן" מתקשה לשמוע, כך "כבד־לב" מתקשה להיענות לבקשה, לקבל השפעה, והוא נשאר בשלו. דרגה חמורה מזו של "כבד־לב" היא זו של "קשה־הלב", זה שלבו אטום מפני כל התרשמות מבחוץ. וכאשר מאיימים על אדם עונשים וסכנות מיד מי שחזק ממנו, ואין לבו ירא, אבל הוא רץ עיקש לקראת אבדנו, הרי הולם לשון "חזק־לב". יכול אדם להיות עשוי לבלי־חת, אין בלבו שום יראה ולא פחד, והוא אפוא חזק־לב, אבל אפשר לשכנע אותו לטוב והוא אינו כבד־לב. וכן להיפך, כבד־לב יכול ליהפך לוותרן, כאשר סכנות מאיימות עליו, אבל אדם אשר אי־אפשר להניעו לשנות דרכו, הן על ידי בקשות הן על ידי איומים, אדם זה הוא גם כבד־לב וגם חזק־לב, ואי אפשר להשפיע עליו כלל, ויש מקום לכנותו קשה־לב. לפי זה כולל לשון "אקשה את לב פרעה" (פסוק ג) את הלשונות "אחזק את לבו" (ד, כא) והכבדתי את לבו (י, א). - בבקר הנה יוצא. וגו' לפי תרגום יונתן בן עוזיאל - "למנטור קוסמין עלוי מיא כאמגושא", כלומר לעסוק שם במעשה־כשפים. ולפי תרגום ירושלמי "למתקודרא עלי מיא", כלומר להתרענן27וראה דעות נוספות אצל Dillmann.. ביותר מסתבר להבין שהלך לסגוד לו ליאור, ודווקא בדרכו זו צריך היה להראות לו את אפסותם של אליליו ואת כל־יכולתו של ה'. מעין זה אירע שלוש פעמים, ובכך הוכחה לו בבירור אפסותה של עבודת האלילים המצריים. ובדומה לכך הוכח לו - בשלוש האזהרות שניתנו לו בביתו - חוסר האונים של אלילי ביתו, וכי גם ביתו הוא ביד ה'. בכל האזהרות האלה נתבשר פרעה על מכות העתידות לבוא על הארץ, על המים, על החי ועל הצומח. שלוש המכות שלא קדמה להן אזהרה, נגזרו בעיקר על תושבי מצרים - להראות שהאדם הוא תמיד בידיו ית', וכי עונשו יכול לבוא עליו בכל עת ובכל שעה.