פירושי רד"צ הופמן על שמות ז׳:י״ז
א׳כי אני ה'. כאן יש להבין את שם ה' במשמע שנתפש להם לישראל.ב׳אנכי מכה. דבר ה' רואה במעשה שנעשה ביד שליח ה' מעשה שנעשה על ידי ה' עצמו, ואף אפשר לפרש לשון זה כהזדהות מוחלטת של השליח עם שולחו; השוה למשל דברים יא, יד־טו.ג׳מכה. אין זה אלא הטיית היד כנגד היאור, וכמו "ונטה את ידך על השמים"29להלן ט, כב (המ').. והטיה זו נקראת הכאה על שום תוצאתה, שהמים הוכו בגללה והושחתו. ובאותו המובן נאמר להלן (פסוק כה) "אחרי הכות ה' את היאר", וכן "אשר הכית בו את היאר" (יז, ה), וכן יש להבין גם "והך את עפר הארץ" (ח, יב) שבמכת הכנים.ד׳אשר ביאר. יש להניח שכל מימי מצרים באו רק מן היאור, הנילוס, ודבריהם של סופרים עתיקים וגם חדשים יכולים לשמש אישור להנחה זו30וראה מובאות בנידון אצל. Dillmann.. ולפיכך, כיוון שהוכו מימי היאור, הוכו בזה כל מימי מצרים 31כמובן שמבקרי המקרא מבקשים למצוא בעניין זה הבדלים בין "מסורת היסוד" ויתר "המקורות". לדידם לפי "מסורת היסוד" (פסוק יט) לקו כל מימי מצרים, בעוד שלפי "המקורות" האחרים לקו רק מימי היאור. ברם, גם לפי הפסוקים שלדעתם אינם שייכים ל"מסורת היסוד" נראה, שכל מימי מצרים הפכו לדם, שכן אם פסוק כד מספר "ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות", הרי שלא היו להם מים אחרים לשתיה. ובמיוחד מן המלים "ממימי היאר" (שם) מוכח בעליל שלא רק מימי היאור כי אם כל מקווי המים הנדונים לקו..ה׳ונהפכו... לדם. הלשונות "ליהפך ל...", "היה ל..." ופשוט "היה" באים בפרשה זו לסירוגין; השוה ד, ג; ז, ט, טו,יט; ח, יב; ט, ח32ואין אפוא להסיק מחליפת לשונות אלה על שוני המקורות..