פירושי רד"צ הופמן על שמות ז׳:י״ט
א׳לא מסופר כאן שאמנם משה דיבר את הדברים שנצטוה לומר לפרעה - הפסוקים טז־יח, שהרי זה מובן מאליו, אבל מדובר על הוצאתה לפועל של האזהרה, ואהרן הוא זה אשר נתמנה על ידי ה' להיות מבצעה של המכה הראשונה. אין ה' רוצה לשלוח את משה בלא אזהרה תחילה, שמא יחשבה פרעה למקרה או לביטוי כעסם של אלוהיו שלו. אבל המכה תתרחש עם הטיית המטה על ידי אהרן, למען יכירו הכל שיש כאן נס מאת ה'. ברם, אין בכך כדי להסביר, מדוע ה' נותן לנס להתרחש דווקא על ידי הטיית המטה, ומה גם שתופעה זו חוזרת כמה וכמה פעמים, וראה להלן. יש אפוא להניח, שה' קשר את הכוחות העל־טבעיים בחפצים מסוימים שאותם אפשר לחוש בחושים, כשם שנתן את האותות הטבעיים באותות־טבע מסוימים ובמקום לעשות את הנסים במישרין נתן כוח נסי במטה. וראויה לציון העובדה, שבמטה נעשו דווקא עשרה נסים - פעמיים הפיכתו לנחש־תנין33למעלה ב, ב־ד,ל; ז, ט־יב (המ')., שש מכות מצרים34כך בכתב היד והרי הפירוט: דם ז, יז, יט־כ; צפרדע - ח, א; כנים שם, יב; ברד - ט, כג; ארבה - י, יג. ובאשר לחושך, ראה י, כא־כב בביאור, וראה גם למעלה הערה 4 (המ')., קריעת ים סוף35להלן יד, טז (המ')., הוצאת המים מן הסלע ברפידים36להלן יז, ה. ואילו הוצאת המים מן הסלע שבמדבר צין (במדבר כ, ז־יא) היתה במטהו של אהרן. והנצחון על עמלק37יז, ט. והוסיף המחבר ז"ל כי אם אמנם נמנה גם ענין זה עם הנסים שנעשו במטה, צריך לראות בהפיכת המטה לנחש שנעשתה פעמיים - נס אחד. וראה גם הערה 25 (המ')..ב׳על מימי מצרים. "על נהרתם... ועל אגמיהם" הם פירוט "מימי מצרים", דהיינו נהרות - הנילוס וזרועותיו, יאורים - התעלות המלאכותיות, אגמים - בריכות המים העומדים*ונטה ידך על מימי מצרים. אין לי אלא מים שביאור, שבבורות ובשיחין ובמערות מניין? תלמוד לומר "על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם". נאמר דם חמש פעמים: "ונהפכו לדם"; "ויהיו דם"; "והיה דם"; "ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם"; "ויהי הדם בכל ארץ מצרים". כנגד חמישה מיני המים: יאורים, אגמים, נהרות, מקוה מים, בעצים ובאבנים. (מדרש הגדול ומתוך ישורון 17, עמ' 546)..ג׳כל מקוי מימיהם חוזר אל "מימי מצרים", והם הבורות ומכלי־המים וכיוצא בזה.ד׳והיה דם וגו'. אבל דם היה צריך להתהוות בכל הארץ, ולא רק במים הקשורים לנילוס, אלא גם אלה ש"בעצים ובאבנים", כלומר בכלים מעץ ואבן שהיו בהם מים38לפי, Hengstenberg, BB Moses und Aegypten, p. 106 יש כאן זכר למנהג המצרים ליתן את מי הנילוס העכורים בכלי עץ ובכלי אבן כדי שהפסולת תשקע והם יזדככו. לפיכך כוונת הכתוב לומר, שהמים יהיו עכורים כל כך, שכל ניסיון לטהרם לא יצלח. ברם, נוסעים רבים מספרים רק על כלי חרס ששימשו לצורך זה.. מקומן של מלים אלה בסוף הפסוק בא לומר, שגם מי־הנילוס שבכלים אלה היו לדם, ולא נזדככו בהם.