פירושי רד"צ הופמן על שמות ח׳:ט״ז
א׳והפליתי ביום ההוא. במכה זו מובלט לראשונה שארץ גושן לא נפגעה ממנה. כלום יש להסיק מכאן, ששלוש המכות הראשונות אכן פגעו במצרים ובבני ישראל כאחד, כפי שסובר ראב"ע56למעלה ז, כד ד"ה ויחפרו (המ').? דומה, שלא צריך להגיע למסקנה זו. ולא רק חכמינו ז"ל אינם סוברים כך57השוה למשל שמות רבה פרשה ט, ט; פרשה י, ב, ג, ה, ו (המ').. וראה גם אצל פילון., אלא גם ההגיון אינו מדבר בעד דעה זו. כאשר הכתוב מפרט את כל אלה שעתידים להיפגע ממכת הצפרדעים, אין הוא מפרט ביניהם את בני ישראל, שהרי אין להניח, שהמלה "בעמך"58למעלה ז, כח־כט (המ'). באה לרבות את ישראל. אבל יש להבין שרק במכה זו והבאה אחריה (ערוב ודבר) צריך להבליט, שלא פגעו בבני ישראל, מפני שאלה נעשו לא באמצעות משה או אהרן כי אם במישרין על ידי ה', ודווקא בהן ההפליה בין ישראל ומצרים העידה שהמכות באו כעונש למצרים, וכי ה' מבדיל בין ישראל ומצרים. במכות שנעשו על ידי משח ואהרן היתה הפליה זו מובנת מאליה, שכן ודאי לא נבחרו כדי להכות את בני עמם, וברי הדבר, שהמכות שעשו, על המצרים בלבד באו. לעומת זאת צריך לספר, שה' בחר בישראל והסיר את המכות מהם. יוצאות מן הכלל הן מכות הברד והחושך, אשר אף כי נעשו על ידי משה, מסופר בהן שלא רק שלא פגעו בבני ישראל אלא שהיה בהם נס מיוחד במינו. באותה ארץ היה ברד, ושם - שמים בהירים, כאן חושך - ושם אור59להלן ט, כו (ברד); י, כג (חושך) (המ')... לא היה מקום לצפות לנס כזה. היה די בכך שהקב"ה ימנע כל רע מבני ישראל בשעת הברד והחושך.ב׳ערוב. מכה זו היא הראשונה מבין אלה שנעשו בידי ה' עצמו. וערוב זה - מה טיבו? שוב יש כאן משום מחלוקת בין המסורת הארץ־ישראלית והמצרית. לפי תרגום יונתן בן עוזיאל והתרגום הירושלמי ולפי חכמינו ז"ל60שמות רבה פרשה יא, ג, ושם - גם עופות במשמע (המ')., הרי זו תערובת של חיות פראיות. ברם, מן הכתוב משמע שמדובר כאן במין מסוים של בעל־חיים וכתרגומם של השבעים ופילון61II, 101.. לפי פילון מאחדת בריה זו בתוכה את הוצפתו של הכלב עם זו של הזבוב62ואכן המחבר מתרגם ערוב Hundsfliege, כלומר, זבוב־כלבים (המ').. היא עוקצנית וערמומית, מתקיפה את האדם בלא פחד ואינה מתרחקת ממנו עד שתשבע בשר ודם, ולא בכדי אומר המשורר בתהלים (עח, מה) "ערב ויאכלם".