פירושי רד"צ הופמן על שמות ח׳:י״ח
א׳והפליתי. השוה תהלים ד, ד.ב׳עמד עליה. לשון יחידאי, ומשמעו - משתהה שם.ג׳אני... הארץ. לפי ראב"ע פירושו - "דרך משל, כמנהג המצרים לעמוד באמצע מלכותם, להיות קרוב אל הקצוות". אבל רש"י מפרש, "אף על פי ששכינתי בשמים, גזירתי מתקיימת בתחתונים" ובדומה גם רמב"ן. ואולם לפי לשון הפסוקים יא, ד ו־יב, יב נראה שאף כאן הכוונה ללמד שה' נמצא במצרים כדי להעניש את תושביה. שכן, המצרים יכולים היו להאמין, שיד המקרה בדבר, ומה גם שזבוב־הכלבים (= הערוב) מטריד את המצרים לעתים מזומנות, אף כי לא במידה רבה כל כך. רק העובדה, שארץ גושן אינה מוטרדת עתה ממכה זו, תשכנע שאכן עונש מיד ה' הוא זה.