פירושי רד"צ הופמן על שמות ט׳:י״ד
א׳בהודעה על בוא הברד מצוינת זו כמכה איומה ביותר - "כל־מגפתי". דבר זה אינו מסתבר אלא בתנאים המיוחדים של מצרים, וכפי שכבר תיאר אל נכון פילון. אין מצרים יודעת תקופת גשמים כיתר ארצות האזור. לכל היותר יורדות טיפות־גשם מעטות באזור החוף. גם ברד הוא נדיר ביותר. כאשר בארץ שכזאת ניתחים ארצה גשם־זלעפות וברד כבד ביותר, מלווים ברקים ורעמים, ודאי שמחזה נורא זה הרשים את המצרים עמוקות, מלבד הנזקים החמורים שהביאו עמהם.ב׳כל־מגפתי. לכן גם הושמד הזרוע בשדה וגם שוברו העצים, אדם ובהמה רבה נהרגו ואימה גדולה ירדה על כל הארץ. לפי ראב"ע בא ציון זה "בעבור הקולות והברד והמטר שהתחברו"80לדעתם של Knobel ושל Dillmann מוסב לשון "כל־מגפתי" גם על המכות שאחרי הברד.. ותמוה תרגומו של יונתן בו עוזיאל שלפיו "אני שלח את־כל־מגפותי אל־לבך" בא לומר, כי בשל מכה זו יקח פרעה אל לב את כל המכות הקודמות ויבין שכולן נשלחו על ידי ה' ואינם מעשי כשפים של אנשים בשר־ודם. ואולי צריך לבאר "אל־לבך" - כנגד לבך (הנוקשה) או כנגדך; השוה ירמיה ד, י ו־יח.ג׳כי אין כמני. "בפי מחשבת מצרים היה, שאלוהיהם יוכל להרע או להיטיב" (ראב"ע).