פירושי רד"צ הופמן על שמות ט׳:ל״א
א׳ראב"ע93לפסוק ל (המ'). מצטט את דברי רב סעדיה גאון, הקושר את פסוק לא אל הפסוק הקודם - "אמר משה לפרעה, אני אתפלל להסיר מכת הברד, רק מה שהשחית - השחית. וטעם והפשתה והשעורה נוכתה - זה לא ישוב, ולא אתפלל לרפאם". והוא מנמק פירוש זה בנימוקים משלו. ברם, פשוטו של מקרא אינו משמע כן. פסוקינו נחוצים כדי להבין, מניין היה לו לארבה מה להשחית, ולכאורה היה מקומם בסוף הפרשה, אחר פסוק לה. אלא שהתורה ביקשה לקשור את עיקשותו של פרעה עם דברי ה' בראשית פרק י, משום ששם מוסברת עיקשות זו.ב׳השעורה אביב. לשעורה כבר היו שבולים.ג׳גבעל, ניצן, פריחה.