פירושי רד"צ הופמן על שמות ט׳:ח׳
א׳אכן צדק פילון, כאשר קבע־מצא, שאותן המכות אשר התהוו עלי אדמה, נעשו על ידי אהרן, ואלו אלה שמקורם בשמים, כלומר בספירות שמעל לאדמה, נעשו על ידי משה. מכיוון שלפני פרעה הופיע משה כאלהים ואהרן -כנביאו, הולם הוא שמשה יניח לו לאהרן לעשות את הנסים שעל האדמה, בעוד שהוא שומר לעצמו את הפעילות בספירות הגבוהות יותר. מכת השחין נעשית על ידי שני האחים, כנראה בכך, שאהרן מוציא את הפיח מתוך הכבשן, ואלו משה זורק אותו כלפי שמים (במכת הארבה פעל משה על הרוחות, למען יביאו את הארבה). שלוש מכות נעשו על ידי הקב"ה עצמו. הראשונה - כאשר גירה את הערוב אשר במצרים - "משליח"75למעלה ח, יז (המ'). - למען יתנפל עליהם בחמת זעם. חרקים אלה התעופפו גם קודם לכן בסביבות מצרים וגם משה יכול היה להביאם, אך רק החימה השפוכה שה' נתן בהם, הפכה את הערוב למכה קשה; השוה דברי המשורר בתהלים. "שלח בהם ערוב וישכלם"76תהלים עח, מה (המ').. ומובן מאליו, שמכת הדבר ומכת בכורות צריכות היו להיעשות במישרין על ידי ה'.ב׳פיח כבשן. מכיוון שהמכה היא מעין דלקת (שחין מלשון "שחן" - להיות חם, להידלק), הרי שהחומר שלה צריך להילקח מן הכבשן, מתנור־הסיד החם.ג׳וזרקו... השמימה, אלא שתחילה צריך החומר לקבל את כוחו המשחית למעלה, שם יתהווה ממנו גשם־עפר שירד מן השמים, יתפזר על כל ארץ מצרים ויכה את הכל, אדם ובהמה, במחלה רעה. ייתכן שמדובר כאן במחלה המצויה במצרים גם לעת אחרת, והיא "חום־הנילוס"77Nilhitze או Nilkraetze. השכיחה שם, ושעל סיבותיה מספרים נוסעים סברות שונות. כאן היה הנס בכך, שהמחלה פרצה מיד, כתוצאה מפעילותו של משה.