דגל מחנה אפרים, ויקהלDegel Machaneh Ephraim, Vayakhel
א׳ששת ימים תעשה מלאכ' וביו' השביעי יהי' לכם קודש וכו' צריך להבין זה מדוע לא כתיב תעשה בפתח כי תעשה בסגול משמעו על ידי אחרים ויש בזה רמז לפי ענ"ד:
1
ב׳והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר הנה הפסוק הזה אינו מובן כלל שהיה ראוי לכתוב והזהב או שאר דברים היתה דים וכו מאי והמלאכה היתה דים לכל המלאכה גם נראה כסותר זה את זה בתחלה אמר היתה דים ואח"כ אמר והותר ויש בזה רמז לפע"ד אשר חנני ה' ברחמיו וברו"ח ע"פ הידוע מן הזוהר והתיקונים וכבר נתבאר זה לעיל כי במשכנא היה ציורא עובדא דבראשי' והנה כל עובדא דבראשית נק' בשם מלאכ' כמ"ש ויכל אלקי' מלאכתו אשר עשה וזה י"ל שרימז כאן והמלאכה היינו מלאכת המשכן וציורו היתה דים לכל המלאכה היינו לכל מלאכת ששת ימי בראשית היה נכלל במלאכ' המשכן כנ"ל ומה שאמר לעשות אותה והותר י"ל כאלו היה כתוב והותר לעשות אותה היינו דידוע צדיקים ע"י חידוש תורתם בוראים שמים וארץ חדשים כמ"ש ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וליסוד ארץ עיי"ש בזוה"ק וזה י"ל שרימז הפסוק שאפי' מה שעתיד להחחדש בריאת שמים וארץ ע"י חידושי תורה ג"כ היה נכלל במשכן וזהו והותר אותיות ותורה לעשות אותה היינו מה שיהיה נעשה ע"י התורה חידוש הבריאה ג"כ היה נכלל במלאכת המשכן והמש"י:
2
ג׳או יאמר והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר והוא אין לו ביאור וחיבור כלל וי"ל בדרך רמז ע"ד שאמרו חז"ל על קושיא על חסידים הראשונים תורתם מתי היתה ומלאכתם מתי נעשית: ותירצו מתוך שחסידים היו תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת וזה י"ל שמרמז כאן והמלאכה היינו מלאכת עבודת הקודש זו תפלה שנקרא עבודה שבלב היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה היינו שהיה די לכל מלאכתם הצריך לעשות כי היה מלאכתם מתברכת: והותר היינו אותיות תורה ר"ל שגם די לתורתם מעט שלימדים כי תורתם משתמרת כנ"ל והבן: גם י"ל ברמז תורתם משתמר' לשון שמרים היינו שהיתה זכה ומזוקק מכל שמרים וסיג ופסולת מחמת שהיו חסידים ולכך היה די בהמעט שהיה לומדים כמאמרם א' המרבה וא' הממעיט וכו' כנ"ל והבן:
3
ד׳ולהורות נתן בלבו תרגומו ולאלפא אומנוון ועל לחשוב מחשבות תרגום ג"כ ולאלפא אומנוון ולבאר זה נקדים מאמרם ז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ וצריך להבין מה הכרח לידע זאת לצורך בנין המשכן אך הענין הוא כך דידוע דבאורייתא אסתכל קב"ה וברא עלמא וקרא מסייע ואהיה אצלו אמון א"ת אמון אלא אומן עי"ש וידוע שהמשכן היה ג"כ תבנית ציור כל בריאת שמים וארץ שהכל נכללו בו כדי לקשר עליונים בתחתונים כדאיתא במפרשים ובמדרש כל מה שנאמר בעובדא דבראשית נאמר במשכן ע"ד ויכל אלקים ביום השביעי וכאן נאמר ויכל משה את המלאכה וכו' ע"ש נמצא לבנין המשכן צריך לידע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ והיא שאמרו חז"ל יודע היה בצלאל וכו' היינו אותיות התורה שהעול' נבנה בהם וזה י"ל שמרמז כאן: ולהורות נתן בלבו ולמפרע הוא ובלב נתן תורה והוא שתרגם ולאלפא אומנוון היינו שהיה מליף ולומד התורה שהוא אומן של הקב"ה בצירופי אותיות שנבראו בהם שמים וארץ ועי"ז היה יכול ג"כ לחשוב מחשבות לעבודת ואומנות המשכן כי הכל הוא בסוד אחד כנ"ל והמש"י:
4
ה׳והנה התורה היא נצחיות ובכל עת ובכל זמן יכולין לעשות משכן לקוב"ה בלביה על ידי התורה והמצות כמ"ש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם וגם נאמר אהל שכן באדם וה' יזכנו להשרות שכינתו בתוכינו בב"א:
5