דרך מצותיך, מצות האמנת אלקות ד׳Derekh Mitzvotekha, The commandment of having faith in God 4
א׳ד) אך לפ"ז צריך להבין בענין התוארים שבאו בו ית' בתורה וכינו לו חז"ל ג"כ כגון חכם וחסיד כו' הנה לתרץ זה אמר הגאון הנ"ל עוד שם וז"ל ומזה בעצמו שהוא פשוט כו' עד כמו שית' (מועתק לעיל פ"ג) ואם לא היה יודע הכל או לא היה נמצא ממנו הכל הי' דבר זה בשביל שיוגדר בדבר מיוחד וזה אינו כי לא יוגדר ודבר זה ברור והוא ית' יודע הכל בחכמתו ופועל הכל בכחו כי אין חלוק בין ההשגה שהוא משיג הנמצאים או מה שהוא פועל שאר פעולות כי ההשגה ג"כ פועל ויבא בל' פועל שיאמר וידע אלקי' כמו שיאמר וידבר אלקים וכו' וכאשר נאמר שאין הידיעה עצמותו שוב לא יקשה לך כלל כי תהי' ידיעתו משתנה ויהי' עצמותו משתנה כי אין עצמותו הידיעה רק הוא ית' מתואר שיודע כל וזהו דרך החיים שראוי לכל ישראל לדעת ולהאמין עכ"ל וכן הביא תלמידו התוי"ט משמו פ"ה דאבות משנה ו' וז"ל ורבינו בד"ח הפליא עצה הגדיל תושי' להסיר זו השאלה (ר"ל ענין שנוי רצון למעלה שאעפ"כ אינו שינוי בעצמותו ח"ו) אמר כי הידיעה והיכולת הכל מפעלותיו כמ"ש וידע אלקים הוא ל' פעולה וכמו ששאר פעולות אין מחייבי' בו שינוי ולא רבוי כך גם אלו ונסמך בזה בחכמת הקבלה ע"ש עכ"ל: ביאור דבריהם כי הם חולקים על הרמב"ם וסיעתו במ"ש שהידיעה היא עצמותו והוא היודע והוא הידוע והוא הדיעה עצמ' כו' אלא שמאחר שכבר התבאר שעצמותו רם ונשגב למעלה מעלה מגדר שכל אלא הוא הוי' פשוטה לא יוגדר בשום דבר, א"כ מה שהוא ית' מכיר אמתו כמו שהיא אינו בבחי' ידיעה כלל ח"ו אלא למעלה מעלה עילוי רב כנ"ל ולכן לא שייך ואין מהצורך לומר ע"ז הוא היודע והדיעה וכו' רק שמה שהוא ית' יודע הנמצאי' ממנו ע"ז שייך לומר גדר מדע כי כך בחר לו הקב"ה לידע הנמצאי' בבחי' דעת ובידיעה זו יחיו ויתקיימו כדי שיהיו הם בעלי דעה ובבחי' גבול ותכלית משא"כ אילו הי' מאיר עליהם מאורו הפשוט היו הם ג"כ בבחי' בלי גבול ותכלי' ולמעלה ג"כ מבחי' דעת והשגה, ואם כן הידיעה זה שהוא ית' יודע אותם הוא פעולה,
1
ב׳(מהדורא קמא)
2
ג׳כלומר כמו שעושה מעשה הידיעה ע"י הדעת והשכל שהם הספי' והם רק אצלו כמו כלי אומנות שהאומן עושה מלאכה בהם שאין הכלי מערך עצמותו כן הדעת והשכל שהם מכלל הי"ס הם כלים והוא ית' פעל אותם והמציאם כדי שעל ידם ישפיע בנבראי' שעל ידי שידע את הנברא בדעת זה יחייהו מאין ליש וכמו שהוא ית' פועל רבוי פעולות ונבראי' לאין קץ כך פעל את הדעת והשכל, אלא שבזאת מעלתם יתירה על שאר הפעולות שנבראו ממנו בהיותם אצלו כלי אומנות שעל ידיהם פועל ומשפיע לנבראי' ויצא לנו מזה שרבוי התוארי' אינן מחייבות רבוי בעצמותו ח"ו מאחר שהם פעולות שהוא פעל אותם והמציאם ולא שהם עצמותו ח"ו וכן יצא לנו ששינוי הרצון אינו מחייב שינוי בעצמותו ח"ו מאחר שהרצון הוא פעולה ולא עצמותו כו', אלא שדבריהם צריכים לפנים ולפני ולפנים כי אם הידיעה היא כמו כלי ועל ידה הוא יודע א"כ יודע בידיעה שחוץ ממנו ח"ו, אך ביאור זה נת' באורך בפרד"ס מהרמ"ק שער עצמות וכלים פ"ד ושם פאב"ג הביא ג"כ ב' דעות בזה דעת רבי מנחם מרקנטי שהספירות שהם חב"ד וכו' הם כלים ודעת רבי דוד שהם עצמותו וקרוב ענין זה למש"ל ההפרש בין דעת האומרי' שהוא היודע וכו' שהם כדעת ר' דוד ובין דעת הגאון מהר"ל שהוא כדעת ר' מנחם אך שיש לפרשו ג"כ כמו שכתב הרמ"ק שם והוא האמת שהספירות הם עצמות וכלים, ר"ל כי זהו הנח' מקויימת כמו שהניח הגאון הנ"ל שעצמותו ית' הוא הויה פשוט' ואינו בגדר שכל אלא מרומם ומתנשא לאין קץ כו' והשכל הוא נפעל ממנו שפעל והמציא להיות מציאת שכל והוא הנק' כלי החכמה ובתוכו מאיר אור העצמו' שהוא הוי' פשוטה כי האור הוא מעין המאור ואור זה הוא המחי' את הכלי והוא הפועל ע"י הכלי ר"ל שמשכיל ע"י החכמה ויודע הנבראי' ע"י הדעת ומתחסד ע"י החסד ונמצא ע"י הכלי נעשה תמונה באור הפשוט הנק' עצמות להיות נגדר בדבר פרטי כמו חכמ' או בינה או חסד ורחמי' ויצא לנו מזה שאין הוא ית' יודע בדיעה שחוץ ממנו ח"ו כי הרי פעולת הכלי אינה מתייחסת באמיתת אלא להאור וחיות המתלבש בה שהוא העצמו' המאיר בהם והביא שם משל לזה כמו שחיות הנפש המלובש בגוף שהוא ג"כ פשוט בערך הגוף וכשמאיר בעין נעשה בו תמונת כח הראי' וכשמאיר ברגל נעשה בו תמונת כח ההילוך וא"כ השינוי הוא בכלי' שהם עין ורגל והפעולה מתייחסת באמיתו' לאור הנפש שבהם שהוא פשוט ופועל פעולת שוני' מחמת שינויי הכלי' ועכ"ז הוא הפועל וא"כ כמ"כ למעלה מה שהוא ית' יודע ע"י הדעת ידיעה זו היא דוקא בכח העצמות המאיר בדעת כמו שהראי' היא ע"י חיו' הנפש שבעין ולא מצד גוף העין וא"כ אינו יודע בדיעה שחוץ ממנו ח"ו כי ממנו דוקא הוא אלא שמה שהשיג אור עצמו' זה הפשוט תואר ותמונה פרטי' להיות צורת ידיעה עד"מ זהו לפי שפעל ידיעה זו ע"י הכלי שענינה כלי הדעת לידע דבר שחוץ לנפשו כו' ועכ"ז אינו שינוי אמיתי שנשתנה אור העצמו' שבכלי' ח"ו כי באמת הוא פשוט כמו שהי' אלא ר"ל השינוי הוא לענין הפעולה שפעל פעולה פרטי' אשר היא הידיעה שיודע את הנברא עד"מ שידיעה זו פעולה ממש היא והיא חיו' הנברא ונפעל' ע"י אור העצמו' הפשוט מחמ' שפעל זה באמצעות הכלי שלכן הגם שהפעולה היא בכחו שהוא הוי' פשוטה עכ"ז תהי' הפעולה פרטי' מחמ שינוי הכלי שבאמצעית' פועל כמו שהאדם יפעל בידו שהיא א' פעולות שוני' ע"י כלי' שוני' שבקולמוס יכתוב ובסכין יחתוך וכו' ועד"ז הוא בשאר פעולו' שהוא מתחסד ע"י החסד ונמצא כח הפעולה ע"י אור העצמו' שבחסד שהוא פשוט ומה שפעולתו פרטי' מין חסד זהו לפי שפעל ע"י החסד כו' וכן הוא בכל המדות, וכ"ז הוא לענין הפעולו' שפועל בנבראי' שהוא פועל ע"י הי"ס שהם חב"ד חג"ת נהי"ם שיודע אותם ע"י הדעת ומשפיע חכמה ע"י החכמה כו' ועכ"ז אינו נק' שיודע בדיעה שחוץ ממנו ח"ו כי כל פעולות אלו הם באורו הפשוט כנ"ל, אבל מה שמכיר עצמותו ח"ו אין נופל בזה ל' ידיעה עד שנצטרך לומר על זה שהוא היודע והוא הידוע והוא הדיעה עצמה כמ"ש הרמב"ם ז"ל כי אינו בעצמותו בערך בחי' מציאו' ידיעה כי מציאו' הידיעה וההשכלה הוא בריאה מחודש' מאין ליש שהוא ית' פעל אותה ע"י הכלי' כנ"ל והוא ית' רם ונבדל מזה ויחוס' אצלו כערך העשי' גופנית ממש וכמו שאינו נופל עליו לומר שאינו נתפס במישוש ח"ו כך ממש לא נופל ל' השגה מושג או בלתי מושג כי כ"ז אינו אלא בדבר מוגבל שהם כל הנמצאי' שנתחדשו אחרי ההעדר אבל הואי ת' שהוא לבדו הוא ואין בלתו אינו מערך זה והוא אחד האמת שאין עוד ממש ואולי תאמר א"כ מהו, כבר כתבתי לעיל פ"ג תשובתו בצדו כי מי הוא ואיזהו אשר מלאו לבו לחקור ע"ז ואיך ובמה יחקור כי כל חוש תופס מוחשו וכמו שלא יוכל לראו' ברגלו כך לא יוכל לתפוס בשכלו מהות בלתי נערך להשכל אלא כלי לתפוס זה הוא ענין האמונה ר"ל להאמין שכן הוא ולא זולתה וד"ל:
3
ד׳והנה אע"פ שאמרנו שהי"ס הם כלים וכמש"ל שעצמותו ית' אינו מערך בחי' דעת ושכל, אעפ"כ אין הכלים נפרדים כמו הגרזן שביד החוצב, אלא הן ג"כ בחי' אלקות והם נמשכים ג"כ מעצם האלקות אלא שהוא ע"י צמצומים רבים ועצומים שנתצמצם ונסתתר האור הפשוט עד שנתהוה ממנו מציאת חכמה ודעת, וזהו פי' ל' אלקות (געטליך בל"א) כלומר שהם התפש' ולא עצמותו ממש, אבל עכ"ז אינן נפרדי' כמו הנברא שהוא בבחי' דבר בפ"ע, ולזאת האור הפשוט מתלבש בתוך הכלים ופועל על ידן, ואז שייך לומר מ"ש הרמב"ם שהוא היודע והוא הדיעה עצמה והוא הידוע כי האור מתייחד עם הכלי ביחוד עצום ונפלא עד שהיו לדבר א' ממש, דהיינו שבחי' הדעת שבו יודע, עם האור הפשוט שבתוכו היודע, הוא א' ממש אחדות גמור, והוא הידוע, ודבר זה אין כח בפה לאומרו ולא בלב האדם להכירו על בוריו איך ומה הוא היחוד הלז, וכמו שעצמותו הוא למע' מהדעת כך אופן התייחדותו עם הי"ס הוא למע' מהדעת וההשגה ולכן נק' הי"ס רזא דמהימנותא שהם בבחי' אמונה ג"כ שלמעלה מההשגה, ובזה צדקו דברי הרמב"ם במ"ש שהוא היודע כו' דהיינו לא כמו שחשבו האומרי' שהכלי' די"ס הם בחי' דבר נבדל מהאלקות כמו הגרזן וכו' אלא שהן הן אלקות והאור הפשוט מתייחד עמהן בתכ' היחוד כנ"ל אמנם עצמותו הוא למעלה מעלה מזה כנ"ל, ולכן מבואר בע"ח שכלי' דאצי' נעשי' נשמה לבי"ע להחיות מאין ליש נבראי' ובע"ג מפני שהן אלקות וכנ"ל, וזהו פי' התוארי' שנק' הוא ית' חכם וחסיד כו' שבחי' החכמה היא כלי החכמה דאצילות שהיא אלקות וכן החסד הוא כלי החסד, אמנם מה שעצמותו ית' שהוא למעלה מעלה מגדר החכ' כנ"ל נק' חכם היינו ע"ש התלבשו' בספי' החכ' שאז הוא מתחכם בה ויודע הנב' בדעת זה כנ"ל:
4
