דרשוני כרך א, הגדה של פסח, קוראת מקרא ביכוריםDirshuni I, Passover Haggadah, III

א׳קוראת מקרא ביכורים
נירה נחליאל
1
ב׳'וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָֽׁה' (דברים כו, ו)
2
ג׳וירעו אתנו המצרים' – אל תאמרי המצרים אלא המיצרים, שכל צרה הופכת אותנו לרעים, שנאמר:
'אוי לנפשם כי גמלו להם רעה' (ישעיה ג, ט).
'ויענונו' – אלו הניסיונות שבהם התנסינו, שנאמר 'למען ענתך לנסתך' (דברים ח, ב).
'ויתנו עלינו עבדה קשה' – זהו הרוגז והכעס, שנאמר 'מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך' (ישעיה יד, ג).
3
ד׳'וַנִּצְעַק אֶל־יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה אֶת־קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת־עׇנְיֵנוּ וְאֶת־עֲמָלֵנוּ וְאֶֽת־לַחֲצֵֽנוּ' (דברים כו, ז)
4
ה׳את ענינו' – שעניות היינו ברוחנו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, שנאמר 'עני ונכה רוח' (ישעיה סו, ב).
'ואת עמלנו' – זוהי נמיכות הקומה הנובעת מדיכוי, שנאמר 'ויכנע בעמל לבם' (תהלים קז, יב).
דבר אחר – זהו הייאוש מחוסר התוחלת, שנאמר 'הרה עמל וילד און' (איוב טו, לה), ונאמר 'ואון ועמל בקרבה' (תהלים נה, יא).
'ואת לחצנו' – זהו העומס, חוסר הזמן והאילוץ, שנאמר 'ותרא...ותלחץ אל-הקיר' (במדבר כב, כה).
5
ו׳'וַיּוֹצִאֵנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִֽים' (דברים כו, ח)
6
ז׳ויוצאנו ה' ממצרים' – הוציאנו מן המיצר, שנאמר 'מן המצר קראתי יה ענני במרחביה' (תהלים קיח, ה).
'ביד חזקה' – חיזק את ידנו, נסך בנו כוחות, שנאמר 'ואני התחזקתי כיד ה' אלהי עלי' (עזרא ז, כח) ועוד: 'כי אני ה' אלהיך מחזיק ימינך' (ישעיה מא, יג) וכן: 'ובידך לגדל ולחזק לכל' (דברי הימים א' כט, יב). דבר אחר – בצדק הוציאנו, שנאמר 'קראתיך בצדק ואחזק בידך' (ישעיה מב, ו)
'ובזרע נטויה' – כשאת האם את ילדה, שנאמר 'בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא' (ישעיה מ, יא).
דבר אחר – כחיבוק האוהב את אהובתו, שנאמר 'שימני...כחותם על זרועך' (שיר השירים ח, ו).
'ובמרא גדל' – חידש את ברית החיים והשלום עמנו, שנאמר 'בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא' (מלאכי ב, ה).
'ובאתות' – זוהי הברית שבינינו, שנאמר 'והיה לאות ברית ביני וביניכם' (בראשית יז, יא). 'ובמפתים' – זהו כוח הדיבור שנתת בנו, שנאמר 'ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת' (יחזקאל כד, כז).
7
ח׳'וַיְבִאֵנוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָֽשׁ' (דברים כו, ט)
8
ט׳ויבאנו אל המקום הזה' – לכל אחת ואחד מקום מתאים ומיוחד, שנאמר 'ואל מקומו שואף זורח הוא שם' (קהלת א, ה).
'ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש' – והארץ תשפיע עלינו טובה ונעימות, שנאמר 'וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור' (דברים לב, יג).
ואף אנו במאמרנו נמלאה חלב ודבש, שנאמר 'צוף דבש אמרי נעם' (משלי טז, כד).
9

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.