דרשוני כרך ב, צדק ומשפט, מדרש הגיורותDirshuni II, Righteousness and Justice, III

א׳מדרש הגיורות
רבקה לוביץ
1
ב׳עמדה אחת מן הגיורות בפני שלושה דיינים.
אמרה להם: גיירוני, שלמדתי פרקי ושמרתי דינים ומנהגים ואף בן זוגי עשה כמותי.
אמרו לה: יפה אמרת בתי. היום את גויה, ולמחר את יהודייה כשרה וצנועה. טבלי במקווה זה ואנו נעמוד על גבך.
אמרה להם: איני יכולה לטבול.
אמרו לה: משום מה אינך יכולה לטבול?
אמרה להם: משום צניעות שבדבר.
אמרו לה: הנה חלוקך בידך.
אמרה להם: החלוק, יכול שהוא קצר ואני ארוכה. יכול שהוא שקוף והמים צלולים. יכול שטבעו של הבד לצוף במים. ואני אנה אני באה?
אמרו לה: אין אנו מביטים בך.
אמרה להם: האין אשה משגיחה?
אמרו לה: אין אנו משגיחין באשה.
החציפה פנים ואמרה: אתם לימדתוני הלכות צניעות, ואין זה מן הצניעות לטבול בפני גברים.
אמרו לה: בתי, כך היא טבילתן של הנשים המתגיירות בכל הדורות.
אמרה להם: נשתנו הטבעים.
אמרו לה: פרשי דברייך.
2
ג׳אמרה להם: נשתנו הטבעים ואין היום מי שיכולה לטבול בפני גברים – אם תרצו, מפני בושה שבדבר, שלִבּן של הנשים המקבלות על עצמן עול מצוות טרוד בענייני צניעות; ואם תרצו – מפני שאין היום מי שיכול לראות בטבילתה של אשה מבלי להרהר בדבר, ונמצאו הדיינים טרודים בשעת הברכה בהרהורי הלב. בין כך ובין כך נמצינו חוטאים.
3
ד׳אמרו לה: ברוכה את לה' בתי, 'היטבת חסדך האחרון מן הראשון' (רות ג, י). בו ביום מינו שלוחה לבית הדין שתהא עומדת על גבן של נשים בשעת טבילתן לגיור.
4
ה׳ותנות הייתה מהנהנת ואומרת: לא היה להם אלא ללמוד מאברהם אבינו ושרה אמנו שעליהם נאמר: 'אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים'.
5
ו׳מדרש זה פורסם לראשונה בתוך: רז סמירה ונורית יעקבס־ינון (עורכות), מעשה באשה וחלוק: טבילת נשים מתגיירות, תל אביב 2013,עמ' 13 .המדרש מתייחס למקרה המופיע במאמרה של מיכל טיקוצ'ינסקי, 'והאשה מטבלת את האשה: טבילת אשה לגרות בפני בית־דין', אקדמות, כא (אלול תשס"ח), עמ' 65–82
6
ז׳ותנות היתה מהנהנת – לדמותה של תנות ראו רבקה לוביץ, 'מדרשי בת יפתח', בתוך נחמה וינגרטן־מינץ ותמר ביאלה (עורכות), דרשוני: מדרשי נשים, א, תל אביב 2009, עמ' 100 .ת נות היא דמות בדיונית, נשמתה של בת יפתח, הנדרשת מן הפסוק: 'מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות, לבת יפתח הגלעדי' (שופטים יא, מ). דמותה משמשת כמתווכת בין בנות ישראל והשכינה: 'ומה עושה? יושבת במרומים, ושומעת סיפוריהן של בנות ישראל אשר בארץ, ואחר יושבת אצל השכינה ומתנה באוזניה צרותיהן, מתפללת בעבורן ומלמדת עליהן זכות'. אברהם היה מגייר את האנשים – מדרש בראשית רבה לט, יד.
7