דברי חלומות י״אDivrei Chalomot 11

א׳ליל ג' ויגש. מה שכתוב בתורה (פרשת ויצא) דברי בני לבן לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה וגו'. וכן דברי לבן והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי וגו' לכאורה הם דברי שקרים בעלמא וכמו שהוכיחו יעקב דלא לקח משלו מאומה ובשכר פעולתו זכה באותו צאן שהתנה עמו מתחלת לידתן ואחר כך שלח ה' ברכה בשלו. ומה טעם שתזכיר התורה דברי הבלים וכזבים שלהם דתורה שהיא תורת אמת לא שייך שתזכיר דברי שקר של בני אדם [ואף במה שאמר הבנות בנותי והבנים בני יש לדקדק להסוברים דאבות יצאו מכלל בן נח אם כן גם האמהות כגר שנתגייר דכקטן שנולד ואין קרויים עוד בנות לבן ולא בניהם בני בנותיו שיהיו כבניו. וגם על דברי יעקב ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי. וכן דברי האמהות כל העושר אשר הציל אלהים מאבינו לנו וגו' יש לדקדק על מה קראו זה הצלה והפרשה משל לבן והרי הוא זכה בו בשכר פעולתו כפי תנאו ככל פועל ושלו הוא]. אבל בזה רמוז הידוע דרק ארץ ישראל הוא נחלת ה' לישראל ושם מקבלים השפע מהשם יתברך אבל חוץ לארץ הוא תחת יד השרים אשר חלק ה' לכל העמים שכל שר משפיע לאומתו וישראל שבחוץ לארץ מקבלים רק התמצית מהם ומה שיונקים מהם. ואף הנפשות דבני ישראל הנולדים בחוץ לארץ אף שהם ממקום קדוש יצאו מכל מקום עוברים דרך מעבר הקליפות של האומה ההוא ומתלבשים בלבוש הקליפות ההוא. ורק כשיבואו לארץ ישראל יפשטנו מעליו וכמבואר בחסד לאברהם מעין ג' [נהר י"ד עיין שם בפנים וראיתי אותן דברים שם לפני השינה בלילה קודמת וגם באותה לילה לפני השינה הסתכלתי בענינים ההם בספר ההוא שם]. ולפי שעדיין לא הגיעו אז לארץ ישראל ולבן היה שורש כח הקליפות של אומות ארם [דעל כן נקרא הארמי] על כן אמר הבנות בנותי והבנים בני מצד אותו הלבוש דקליפות שלו שהיו מלובשים בו עד שלא הגיעו לארץ ישראל. וכן הצאן צאני כי כל השפע שהגיע ליעקב בארם ושר של אותו מלכות הוא רק מה שלקח מלבן שעיקר השפע היה אותו השר משפיע רק ללבן. ואם אפילו בנפשות יש לבוש דקליפות כל שכן בנכסים שקונה שם דכולו מכח השפעת שר האומה. ואף על פי שהפרישו השם יתברך מחלק רע דלבן ושרו ונתנו ליעקב מכל מקום אינו אלא מה שלקח וקלט ממנו. ועל כן לא אמר שקר דהוא מאשר לאביהם ושהכל שלו דכל זמן שלא נכנס לארץ עדיין היה הכל מלובש בכח הקליפות שלו [ונראה דהרכוש שרכש בחוץ לארץ אף בבואו לארץ ישראל לא יתפשט ממנו הקליפות לגמרי ולהיות כאלו רכשו בארץ ישראל. ואינו דומה לגוף האדם עצמו ונפשו שעיקרו ממקום קדוש והקליפות הם רק לבוש מה שאין כן במה שרכש שם דעיקרו אלא על ידי השפעת השר שהוא כח הקליפות של האומה. ואף על פי שהשם יתברך הפרישו מהם והוא זכה בו ומצד שנעשה קנינו דישראל מתפשטת עליו כח הקדושה דשם בעליו הישראל. מכל מקום אין כח הקליפות נעקרת ממנו לגמרי גם כבואו לארץ ישראל. ועל כן אמרו ז"ל (בראשית רבה פרשה ק וש"מ) דיעקב אבינו ע"ה נתן כל מה דרכש בבית לבן לעשו בעד חלקו במערה ואמר אין נכסי חוץ לארץ כדאי לי כי ממקום הטינופת באו ולמקום הטינופת ילכו. ורק הועילו לו לדחות על ידם טענת עשו מחלק המערה שזהו שלו באמת ואין כאן מקומו להאריך יותר.
1

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.