דברי חלומות ט״זDivrei Chalomot 16
א׳שבת קודש במדבר. בפרשת וישלח וילך ראובן וגו' ויהיו בני יעקב שנים עשר דייקא אז [וזהו הפעם הראשון שנמנה מספר השבטים יחד ולא נזכר מקודם מספרם יחד] כי כל זמן שלא יצא החסרון שהיה בו לפעל במעשה לא היה אפשר למנותו בכלל השבטים מפני החסרון שיש בו בכח ומי יודע עד היכן הוא מגיע ואולי חס ושלום ידחה על ידי זה כשיצא לפעל [דכל חטא גם קודם שהוא בפעל ישנו בכח שהוא מוכן לזה וכמו שנאמר באליאב כי מאסתיהו וגו' ואמרו ז"ל (פסחים סו:) מפני כעסו על שחרה אפו בדוד. וזה היה אחר כך רק דאחר כך היה היציאה לפעל וכבר היה חסרון זה בו בכח מקודם] ואחר שיצא לפעל ונתברר דאינו חסרון אלא בדבר קל וכמו שאמרו (שבת נה:) כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה [רק שלמעלתו הגדולה מעלה עליו הכתוב כאלו חטא דסביביו נשערה מאוד ולגבי דידיה נחשב לחטא וחסרון] ואף על זה החטא הקל היה עסוק בשקו ותעניתו ושב בתשובה שלימה כאלו היה חטא חמור. ובזה נתבררה מעלתו השלימה שאין בו חסרון ועל כן אז דייקא נשלם מנין הי"ב שבטים שיהיה נמנה עמהם.
1
