דברי חלומות י״טDivrei Chalomot 19
א׳ליל שבת קודש האזינו וברכו"ת. נשכח ממני כל הענין בהקיצי רק תמצית דבר אחד שאמרו לי בשם אחד קדוש. דלעתיד לבוא יהיה שבת שלשה ימים וכן תשעה באב יהיה שלשה ימים [ותיכף בהקיצי משנתי אז בעוד ליל עלה במחשבתי [ועיין ברית מנוחה דף י"ח ריש ע"ג מענין שלש שבתות ובדף י"ט ע"א עיין שם] הכונה לשלשה עולמות בראיה יצירה עשיה שבכל אחד יש שבעה ימי הבנין. כי כל עולם נברא בששת ימי המעשה ויום השביעי יום השבת כי בו שבת מה שאין כן עולם אצילות שנאצל ולא נברא שהוא למעלה מהבריאה ולמעלה מהזמן. ובאדם שלשה חלקי נפש רוח נשמה שבמוח ולב ואברי המעשה [שכחם מהדם הוא הנפש] הם מבריאה יצירה עשיה כידוע (תיקוני זוהר תיקון ו) והם מלובשים בגוף האדם עצמו אבל הנשמה לנשמה והוא חיה יחידה שבאצילות הוא למעלה מהקומה בסוד מקיף כידוע. וכאשר האדם שלם בכל חלקי נפש רוח נשמה בתכלית השלימות בלי שום פגם זוכה להשיג קדושת שלשה ימי השבתות שבעולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו תכלית השלימות כי בו שבת וגו' ואלמלי זכה אדם הראשון שלא חטא ונכנס לקדושת יום השבת בלא חטא היו כל העולמות בשלימותן כי היה קומתו מסוף עולם ועד סופו (חגיגה יב.) היינו בכל העולמות כולם הוא כולל כולם. על ידי קומת נפשו כל עולם העשיה ורוחו ביצירה ונשמתו בבריאה והיה אותו שבת היום שכולו שבת דלעתיד לבוא. אלא שהחטא גרם וצריכים להמתין לזה עד אלף השביעי. ואלמלי שמרו ישראל שתי שבתות היו נגאלין. (שבת קיח:) יש לומר הכונה כי עיקר עבודת האדם הוא במעשה בפעל באברים שבהם פעולת כל המצות ואזהרות שבתורה וכל החטאים מתייחסין לנפש נפש כי תחטא כי החטא הוא במעשה דשם בעולם העשיה הרע גובר כידוע. וגם במדות שבלב ששם משכן הרוח שביצירה ששם טוב ורע שקולים כידוע כי שם משכן שני היצרים לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו כמו שאמרו ז"ל. וכשאדם זוכה להשלים נפש ורוח וזוכה לשתי שבתות אלו דיצירה ועשיה אז ממילא זוכה גם לנשמה שבבריאה כי שם הטוב מרובה כידוע ואין צריך יגיעת אדם כל כך וכמו שאמרו נשמה שנתת בי טהורה היא וגו' ומיד נגאלין וזוכין לביאת המשיח שהוא הבא לתקן חטא אדם הראשון ולזכות לנפש רוח נשמה בתכלית השלימות שאז יזכה לשלשה שבתות. ולפי שקדושת השבת קבועא וקיימא מששת ימי בראשית מצד השם יתברך בלא השתדלות אדם רק האדם צריך שיהיה מוכן לקבל הקדושה על כן יוכל להשיג כל אחד בפני עצמו ונחשב לשלשה ימים. מה שאין כן יום טוב דישראל מקדשי שהוא הקדושה שמצד השתדלות אדם ואצלו ומצידו כולם כלולים יחד והנפש הוא מלבוש לרוחו ורוח לנשמה ודברים אלו ארוכים ואין כאן מקום להאריך. ולכן דוקא שבת יהיה לעתיד שלשה ימים וכן תשעה באב שיהיה אז לששון ולשמחה הקדושה שיהיה בו אז שיהיה יום טוב אינו מצד ישראל דמקדשי שהרי הם אדרבה חטאו וגרמו שיהיה אותו יום יום פורעניות רק לעתיד שיהיה חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית כמו שאמרו בשבת פ"ט ב' דאז כשלג ילבינו ויתהפכו לזכיות על ידי זה שכך היה רצון השם יתברך מששת ימי בראשית שיהיה כן. ונמצא עיקר הקדושה בו רק מה שכך היה רצון השם יתברך בתחלת הבריאה והוא הקדושה דקבוע וקיימא כקדושת השבת אלא שאינה מתגלית אלא לעתיד אחר התיקון שאינו בהתגלות בעולם הזה כשבת שבו שבת וגו' רק זה הוא קדושת יום השבת הגנוזה גם בששת ימי המעשה המתגלית לאחר התשובה והתיקון לכל החטאים. וזה יהיה קדושת יום תשעה באב לעתיד לבוא ועל כן גם הוא יהיה שלשה ימים היינו שישיגו בו הקדושה בכל חלקי נפש רוח נשמה שבאדם שהוא קדושת היום ההוא בכל השלשה עולמות בריאה יצירה עשיה וזהו שלשה ימים כנזכר לעיל. כך נפל במחשבתי אז בלילה בהקיצי לקיים דברי החלום הנזכר להיות יציבא מילתא ומהימן פשריה ועל כן רשמתיו הנה].
1
