דברי חלומות כ״אDivrei Chalomot 21
א׳ליל מוצאי שבת קודש בשלח נסתפקתי בחלום הלילה בהא דיבמות ל"ז א' בספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה ליבם דולד אחד כשר והשני ספק ממזר. היכי דחזינן דולד ראשון צניעי ומעלי והשני מקטפיה ידיע ובמעלליו מינקותו שהוא עז פנים כרובן של ממזירים הן המורדים והפושעים. אי סמכינן על זה לדינא להחזיקו על ידי זה כממזר ודאי [ומסברא היה נראה פשוט דלא סמכינן דטובי עזי פנים יש בעולם דלאו ממזירים ובעוקבתא דמשיח חוצפא סגי וכן טובי רשעים דזורו מרחם יש. ואף דהם בני אב ואם אחד אם הראשון בן יבם יעקב ועשו יוכיחו והם תאומים ובני אב ואם צדיקים גמורים וכל שכן שאין תאומים ובאינשי דעלמא. ואולי השני מבני תשע מדות דנדרים כ' ב' וכיוצא. אלא שיש לעיין לכאורה בעובדא דר' בנאה בב"ב נ"ח א' שסמך על אומדנא להחזיק העזי פנים לממזירים גם לענין ממון וצריך לומר אף על גב דבממון לא אזלינן בתר חזקה היינו להוציא ממוחזק. אלא דיש לומר שם היה ודאי תשע מהם ממזירים וכאן מי יימר דאיכא ממזר. אך בלאו הכי התם כיון דהאב ציוה שהאחד ירש ולא פירש מי על כרחך סמך על חכמת הבית דין שיבררו הדבר בחכמתם. וגם יש לומר דדמיא להא דכתובות פ"ה ב' נכסי לטוביה ואתו שני טוביה דשודא דדייני לפירוש רש"י שם לאמוד דעת המת עיין שם. ושוב ראיתי ברשב"ם ב"ב שם כתב כמו שכתבתי עיין שם בד"ה לחד כו' שיבררו בית דין ובד"ה אמר כו' ויפה דן ר' בנאה דלא שייך הכא אלא שודא כו' יעויין שם. אלא דלא ידעתי למה ארכבה אתרי רוכשי ומייתי ראיה לשודא דדייני מהא דכתובות הנזכר ולפי מה שכתבתי תחלה דהיה כונתו לאיזה שיבררו בית דין אם כן פשיטא דלבית דין לברר כפי דעתם וסברתם דלא נביאים הם לידע לאיזה כיון והוא עצמו לא ידע ואמר סתם שאי אפשר לשום אדם לידע ועל כן מסר הדבר לבית דין. והם שהלשינו שמפיק ממונא מאינשי בלא סהדי ובלא מידי לשון הרע בעלמא אמרו עליו ולאו אפוקי ממונא הוא כלל דהרי האב אמר בהדיא רק לחד והדבר שקול וגם על כרחך היה כונתו כן. ובההוא דכתובות הוא ידע לאיזה טוביה כיון ויש לומר דשכח ולא אסיק אדעתיה אז בחליו מטוביה האחר שיצטרך לסמן את זה להבדילו ואין ראיה דמסר לבית דין ומכל מקום אמרו בזה שודא דדייני וזהו רבותא דאצטריך לאשמועינן התם אבל האי דהכא פשוט דהרי מסר הדבר לבית דין ועל כרחך מבואר בדבריו ככל מה שכתבתי. ולכאורה מיניה ראיה להיפך דאי לאו דהדין בזה שודא דדייני לא יפה דן ולא סמכינן אאומד הנזכר. ומיהו יש לומר שאני שם דאינו עזות כל כך דהרי ר' בנאה ציום לעשות כן וברשות בית דין עבדי ואפשר גם הכשר יעשה כן ומה שכתב בריש ד"ה חבוטו שהממזרים עזי פנים יחבוטו היינו דהם ודאי יעשו מה שאין כן הכשר אולי לא ירצה אף דמצוה ואז יסמוך על זה וכמו שהיה והוא רק שודא בעלמא וליכא אומדנא גמורה].
1
