דברי חלומות ה׳Divrei Chalomot 5
א׳במוצאי שבת קדש של פרשת שמות תזכ"ר חלם לי שחכם אחד היה דורש ומדקדק על פסוק ואכלת ושבעת השמרו לכם פן יפתה וגו' הסמיכות וגם הלשון יפתה דמשמע ממילא [שהיה לו לומר תתפתו בלבבכם] ואמר שכבר דקדקו בספרים על זה והוא היה אומר איזה תירוץ על זה שאיני זוכר. ואני הייתי משיב על זה בזה הלשון מי שטעם טעם יראת חטא מימיו ונכנס בדרכי החסידות יודע כי התחלת החסידות לקדש אכילתו שיהיה בקדושה וכמו שכתב בתנא דבי אליהו רבא [פרק כ"ו והובא בתוספות כתובות ק"ד א'] עד שאדם מתפלל [כן הוא הלשון בתוספות אבל בתנא דבי אליהו רבא איתא ואם לא זכה אדם לבקש רחמים על דברי תורה כו' מכל מקום יבקש רחמים כו'] על דברי תורה שיכנסו לתוך מעיו יתפלל על אכילה ושתיה יתירה [כן הוא לשון התנא דבי אליהו רבא ובתוספות איתא מעדנים] שלא יכנס לתוך מעיו והיינו שלא בקדושה רק הכל בקדושה כדרבי [שנקרא רבינו הקדוש כי לא נהנה מעולם הזה כו' אף שאמרו בע"ז (יא. עיין שם בתוס') דלא פסקה מעל שלחנו צנון וחזרת רק שהיה הכל בקדושה] כי השביעה מתאות אכילה שלא בקדושה גוררת עון כמו שאמרו בברכות (לב.) מלי כריסי זני בישי וכמו שנאמר פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך ושכחת וגו'. וזהו השמרו לכם באכילה ושביעה שיהיה בקדושה פן אם לא יהיה בקדושה יפתה על ידי זה ממילא הלב [וכנודע בסוד האכילה כשאין מעלה הניצוצות שבאוכל יוכלו חס ושלום לקלקלו ולהחטיאו] וסרתם וגו'. והוא מפורש כן בפירוש רש"י במקומו בחומש. עד כאן מה שנשאר רשום עדיין במחשבתי בהקיצי משנתי.
1
